למי שעבר ניתוח קטרקט מוצלח, שאלה זו תישמע ברורה מאליה, אפילו תמוהה: בשביל לראות.

אתחיל במספר עובדות: ניתוח קטרקט הינו הניתוח השכיח ביותר בעולם, ואחד הניתוחים עם אחוז הסיבוכים הנמוך ביותר. מעניין לומר שהניתוח היחיד “שמאיים” על מקומו הראשון של ניתוח הקטרקט כניתוח השכיח ביותר הינו ניתוח “הסרת המשקפיים”, שגם הוא נחשב לניתוח בטוח עם אחוז סיכונים נמוך מאוד.

אוסיף ואומר שבעולם שבו אין ניתוחי קטרקט, אחוז גבוה מהאוכלוסייה המבוגרת היה מתעוור. כדי להמחיש זאת: כמעט כל מי שאתם מכירים שעבר ניתוח קטרקט בשתי העיניים היה מסתובב עיוור לחלוטין אלמלא עבר את ניתוח הקטרקט. מפחיד? לדעתי מאוד ולכן התברכנו בכך שאנחנו חיים בדור שבו ישנם פתרונות רפואיים מתקדמים למחלות קשות (כן, כל מחלקה מעוורת הינה קשה פר הגדרה).

אוסיף ואסביר שקטרקט תמיד מתקדם! לפעמים יותר מהר (בקצב של חודשים) ולפעמים יותר לאט (תוך מספר שנים) אבל הוא אף פעם לא עומד במקום, ואפילו אומר שככל שהוא מתקדם, כך קצב ההתקדמות עולה (במילים אחרות, בהתחלה הוא מתקדם לאט, ובהמשך הוא יתקדם יותר מהר).

לכן, השאלה היא מתי לעבור ניתוח קטרקט: אחרי שאני כבר לא רואה כלום, כשהפגיעה בראיה מוענת ממני לצאת מהבית בבטחה, להתהלך ברחוב ולחצות את הכביש, כשהפגיעה בראיה מונעת ממני לקרוא ולזהות פרצופים, או אולי כשראייתי נחלשה לרמה שמונעת ממני לחדש את רישיון הנהיגה (וכמובן מהווה סכנה במידה ורישיוני בתוקף אבל אני מסכן את עצמי ואת האחרים (הן הולכי הרגל והן הנהגים האחרים)?

התשובה לכך קשורה ברמת ההצלה של ניתוח הקטרקט. בעבר הרחוק, כאשר אחוזי ההצלחה של הניתוח היו מאוד נמוכים, היה הגיוני לחכות עד שלא רואים כלום ואז לעבור את הניתוח, כיוון שאז אי אפשר היה להיפגע מהניתוח: או שהראיה משתפרת או שנישאר מחוסרי ראיה כמו שהיינו לפני הניתוח. ככל שבטיחות והצלחת הניתוח עלתה, כך אמרו המטופלים: “למה שאני אחכה מספר שנים עד שממש לא אראה כלום אם אני יכול לעבור היום ניתוח ולשפר משמעותית את ראייתי”. כך קרה שבמאת השנים האחרונות נקודת ההחלטה שמוצדק לעבור את הניתוח הלכה והשתנתה, כאשר כיום, נקודה הגיונית להחלטה על ניתוח הינה פגיעה בראיה קשה במידה ששוללת רישיון נהיגה מהמטופל.

מה שמקל על ההחלטה הניתוחית הינה ההבנה שלרוב תיבחר העין החלשה יותר לביצוע הניתוח, כך שבעצם לא מסכנים בניתוח את איכות הראיה המיטבית של המטופל, שמשתקפת מעינו הטובה, אלא את הראיה של העין החלש שגם כך המטופל “בקושי” משתמש בה. לאחר הניתוח יש סיכוי טוב שהעין החלשה תהפוך לחזקה (“תעקוף” את העין שהיתה טובה), ואז שוב, יקל על המטופל לרצות ניתוח בעין השנייה (שכעת הפכה להיות העין החלשה).

לסיכום, שיהיה לכם בהצלחה, ותזכרו תמיד שהחלטה שלא לעבור את הניתוח איננה החלטה סופית, ולגיטימי ביותר להחליט שכעת אינני מעוניין בניתוח, אבל אחשוב על כך שוב בעוד חצי שנה, שנה או 4 שנים.

אבחנה

אתר זה נכתב ע”י פרופ’ איתן בלומנטל. באתר תמצאו אינפורמציה מעמיקה על האבחון והטיפול בגלאוקומה ובקטרקט. האינפורמציה באתר איננה תחליף לייעוץ רפואי.

פוסט קשור

צילום של מנתח בזמן ניתוח עיניים- גלאוקומה
סיור בתוך חדר-ניתוח עיניים
בתמונות הבאות תוכלו להתרשם כיצד נראה חדר ניתוח במהלך ניתח עיניים. תתרשמו מהבגד הסטרילי שלובש המנתח, מהמיקרוסקופ שהינו פריט הציוד הגדל והיקר ביותר בחדר, ומעבודת המנתח שמושקע כולו בהתבוננות וריכוז לתוך המיקרוסקופ,...
קפסולוטומיה- טיפול לייזר אחרי ניתוח קטרקט
האם לייזר לקטרקט משני (קפסולוטומיה) כואב
התשובה הקצרה היא לא!, מכיוון שאין בקופסית האחורית (שממנה מנקים את העכירות) כל סיבי כאב. התשובה הארוכה: במהלך פרוצדורת הלייזר מניחים עדשת מגע על העין, לאחר הרדמת העין, ופעולה זו עשויה להיות מעט לא נוחה,...
Angle_HEB_narrow
גלאוקומה של זווית-צרה
(הנקראת גם גלאוקומה של זווית-סגורה) חולי הגלאוקומה מתחלקים לסוגים שונים, מכיוון שישנם סוגים שונים של מחלת הגלאוקומה, ולכן לא בכל עין מתבטאת הגלאוקומה באותה הצורה. לכן גם הסיבה לעליית הלחץ עשויה להיות שונה...
ספר בנושא קטרקט וגלאוקומה שנכתב ע"י פרופ' איתן בלומנטל
הספר קטרקט וגלאוקומה מאת פרופ' איתן בלומנטל
הספר קטרקט וגלאוקומה פותח צוהר לתחום של רפואת העיניים וניתוחי עיניים בשני נושאים מרכזיים: קטרקט: התעכרות העדשה הגורמת לטשטוש הראייה, וגלאוקומה: פגיעה בעצב הראייה בשל לחץ תוך-עיני מוגבר. הספר מסביר מהו...
catarcat-slider-2
מהו קטרקט
קטרקט הינו מצב שכיח, המופיע לרוב החל מגיל 60-65, ושכיח מאוד בשנות השבעים והשמונים.  הופעת קטרקט הינו מצב שבו העדשה הטבעית שיש בעין שלנו (העדשה שאנחנו נולדים איתה), מחליפה את צבעה לאט-לאט, משקופה (כמו מים)...