ב- ניתוח השתלת קרנית משתמשים בקרנית מן המת (כמו כל ניתוח של תרומת איברים והשתלת איברים) כדי להציל את הראיה של אדם חי. מכך יוצא שהעין לאחר הניתוח מכילה חלק (מרכז הקרנית) ששייך לאדם אחר שנפטר. את הקרנית להשתלה יש להנציל מהמת בשעות הראשונות לאחר פטירתופטירתה.
בגלל שמדובר באיבר שמושתל מאדם אחד לאדם אחר, והם אפילו לא קרובי משפחה, קיימת סכנה לדחיית הקרנית. דחייה פירושה שמערכת החיסון של המקבל דוחה את השתל שהתקבל מהתורם.
באופן מפתיע, ובגלל שבקרנית אין כלי-דם, אחוז הדחייה הינו נמוך משמעותית מכל השתלת איבר אחר, ולכן מתאפשר למושתלי הקרנית שלא לקחת תרופות חזקות למניעת דחייה, כפי שמתחייב במושתלי כליה, לב או כבד.
למרות זאת לעיתים מופיעה דחיית קרנית, ויש צורך לטפל בה לפני שהיא תהפוך את הקרנית המושתלת לעכורה באופן בלתי הפיך. מועד הדחיה יכול להיות בסמוך לניתוח, ולעיתים גם חודשים ושנים לאחר
הקרנית הינה החלק הקדמי ביותר של העין שדרכו נכנס לעין האור. הקרנית הינה בעובי של בין חצי מילימטר למילימטר אחד, וחייבת להיות מורטבת כל הזמן בכדי שלא להתייבש. הרטבה זאת מבוצעת ע”י הדמעות ותנועת העפעפיים.
שקיפות...
בחולים שלהם התפתחה עכירות בקרנית, המהווה מחסום לראיה תקינה באופן משמעותי, יש כיום אפשרות להציע ניתוח להחלפת הקרנית, שהינו ניתוח השתלה.
עד לפני 20-30 שנים, היה קשה מאוד לבצע ניתוח זה בהצלחה. אולם שיפורים...