הסיבה העיקרית לעליה בלחץ התוך-עיני ולהופעת גלאוקומה הינה ירידה בניקוז הנוזל מהעין. לפיכך, החלוקה לסוגים שונים של גלאוקומה נעשית על-פי הגורם לירידה בניקוז. סיבות שונות יכולות להביא לירידה זאת, כאשר לכל סיבה ישנם גורמים אופייניים וגם טיפול ספציפי. מכך נובע כי אבחנה מדוייקת של סוג הגלאוקומה יאפשר לתת לחולה את הטיפול המתאים, שעשוי להיות שונה בסוגי גלאוקומה שונים.

להלן מספר דוגמאות לכך שגלאוקומות שונות נגרמות מסיבות שונות (מצבים שיפורטו בהרחבה בהמשך). מצב בו ישנו חוסר מוחלט בהתפתחות תעלות הניקוז בזווית יוביל ל- “גלאוקומה מולדת” (שתופיע כבר בסמוך ללידה). כאשר הקשתית חוסמת את מעבר הנוזל לאתר הניקוז, מדובר ב-“גלאוקומה של זווית סגורה” ולעומת זאת אם מחלת עיניים אחרת היא הגורמת להפרעה בניקוז הנוזל מדובר על “גלאוקומה משנית”. לבסוף, וזהו המקרה השכיח ביותר, כאשר זווית הניקוז נראית תקינה, לא קיימת חסימה על-ידי הקשתית ולא נמצאה סיבה אחרת להפרעה בניקוז הנוזל מהלשכה הקדמית , מוגדר מצב זה כ- “גלאוקומה של זווית פתוחה”. מאחר וזהו סוג הגלאוקומה השכיח יותר (כשני-שליש מכלל החולים) נתחיל בתיאור מפורט של סוג זה של המחלה.

גלאוקומה של זווית-פתוחה

גלאוקומה של זווית פתוחה המלווה בלחץ תוך-עיני גבוה שכיחה למדי באוכלוסיה המבוגרת. שכיחותה נעה בסביבות 2-4% מאוכלוסיית המבוגרים שמעל גיל 40, ועולה באופן משמעותי עם העלייה בגיל, עד לשכיחות של 5-10% באוכלוסיה מעל גיל 80. לרוב מאובחנת המחלה בבדיקה שגרתית אצל רופא עיניים, אשר מזהה את קיומה של הגלאוקומה לפי תוצאות המדידה של הלחץ התוך-עיני ומראה ראש עצב-הראיה. בשלב זה יישלח האדם לבדיקת שדה-ראיה על מנת לברר את מידת הנזק שכבר נגרם לשדה-הראיה. אדם זה יודרך להתחיל טיפול תרופתי לגלאוקומה.

יש לציין כי בנוסף לחולי גלאוקומה של זווית-פתוחה שבהם נמדדים לחצים גבוהים, ישנו גם מיעוט של אנשים הסובלים מגלאוקומה ללא עליה בלחץ התוך-עיני. חולים אלו יתגלו בבדיקה שגרתית של רופא העיניים כאשר, למרות שהלחץ התוך-עיני לא יהיה גבוה, עשוי הרופא לזהות נזק מגלאוקומה לראש עצב-הראיה, ובהמשך גם נזק בשדה-הראיה. קשה להסביר מדוע עיניים שהלחץ התוך-עיני שלהם בגדר התקין מפתחות גלאוקומה. ראשית- זוהי עובדה. שנית- קיימות תיאוריות שונות המנסות להסביר תופעה זאת, ביניהן בעיות בזרימת דם, סיבות תורשתיות (נוכחות גנים לגלאוקומה), לחצים גבוהים לסירוגין, למשל בשעות הלילה, שלכן לא נמדדו מעולם בזמן בדיקות רופא העיניים והסברים נוספים.

גלאוקומה של זווית-סגורה

מדובר בסוג של גלאוקומה אשר כולל מספר מצבים, שהמשותף להם הוא עליה חדה, משמעותית ולרוב פתאומית בלחץ התוך-עיני כתוצאה מהפרעה מכאנית בניקוז הנוזל. החסימה יכולה להתפתח תוך פרק זמן קצר, להופיע ואף להיעלם לסירוגין, או להיהפך לכרונית (קבועה).

מצב של חסימה חריפה (בעצם סתימה מוחלטת) בניקוז הנוזל התוך-עיני (ביציאת הנוזל מהעין) נגרם עקב סגירה של הזווית. התקף כזה ,שהינו נדיר למדי, מתרחש בעיניים אשר מראש הייתה בהם זווית צפופה (צרה) יותר מהרגיל. עם הגיל הופכת הזווית לצרה יותר אצל כלל האוכלוסייה עקב גדילת העדשה, בפרט בנשים. בעיניים שהן רחוקות-ראיה (זקוקות למספר משקפיים מסוג פלוס גבוה) זווית הלשכה הקדמית צפופה לרוב יותר מהרגיל, ולכן שכיחים יותר התקפים של גלאוקומה חריפה מסוג זווית-סגורה דווקא בעיניים אלו. התקף חריף של גלאוקומה של זווית-סגורה מתרחש כאשר הצפיפות בתוך העין גורמת, עקב תזוזה קדימה במיקום הקשתית, לסגירה מוחלטת של הזווית. כתוצאה מכך נסגרים כל פתחי הניקוז והלחץ התוך-עיני עולה במהירות לערכים גבוהים ביותר. אדם הסובל מהתקף חריף של גלאוקומה יחוש בכאבי ראש עזים, כאבים בעין ולעיתים אף מבחילות. העין החולה תהפוך אדומה ותסבול מטשטוש ראיה. הלחץ התוך-עיני עולה לערכים גבוהים ביותר, עד כדי 50 ואפילו 70 מילימטר כספית. כמעט תמיד מופיע התקף חריף של גלאוקומה של זווית-סגורה בעין אחת, ונדיר ביותר התקף חריף בו-זמנית בשתי העיניים.

הטיפול בהתקף חריף של גלאוקומה מסוג זווית-סגורה הינו דחוף ביותר, ומתבצע לרוב בחדר-מיון. הטיפול כולל הורדה משמעותית של הלחץ, ובמידת האפשר, ביצוע טיפול לייזר שעשוי לשחרר את החסימה. לעיתים קרובות יאושפז חולה כזה לצורך שבירת ההתקף.

סימנים להתקף גלאוקומה חריף עשויים להיות:

• ראיה מטושטשת
• כאב עיניים חריף באחת העיניים
• כאבי-ראש
• בחילות והקאות
• הילה בצבעי הקשת הנראית מסביב לאורות

קיימים אנשים הסובלים מאירועים דמויי גלאוקומה חריפה, אך במידה פחותה בהרבה, מכיוון שהחסימה של דרכי הניקוז בעיניים אלו אינה מלאה בכל ההיקף של הזווית, ויש עדיין אזורים פתוחים של זווית הניקוז דרכם ממשיך הנוזל להתנקז. אנשים אלו יסבלו מעליה בלחץ התוך-עיני אולם הלחץ לא יגיע לרוב לערכים כה גבוהים הגורמים להתקף גלאוקומה חריף כפי שתואר לעיל. אנשים אלו יתארו אירועים חולפים של כאבי עיניים קלים עם קצת טשטוש ראיה. עיניים אלו עשויות לאחר מספר התקפים חצי-חריפים להמשיך למצב כרוני שבו מאבדת העין בהדרגה את פתחי הניקוז.

חשוב לציין כי באדם שלו עין אחת שעברה התקף חריף, נמצאת העין השנייה בסיכון גבוה מאוד לפתח אף היא התקף דומה בזמן כלשהו, בלתי-ידוע, בעתיד. לכן נמליץ לאנשים אלו לבצע טיפול לייזר מניעתי בעין השנייה במטרה למנוע התפתחות התקף עתידי. מקובל להציע טיפול מניעתי בשתי העיניים גם לאותם אנשים שאובחנו כבעלי זווית כה צרה במידה המחשידה לאפשרות בעתיד של הופעת התקף חריף של גלאוקומה מסוג זווית-סגורה.