מה מחפש רופא העיניים כאשר הוא מפרש את תוצאות בדיקת שדה הראייה שלך?
בדיקת שדה הראייה מבוצעת לרוב על ידי טכנאי שדות ראייה שהוכשר לתפקיד זה. תוצאות הבדיקה מודפסות על דף נייר (כל עין על עמוד נפרד) וניתנת לחולה וזה מוסר את הבדיקה לרופא בעת המפגש ביניהם. הרופא מפענח את הממצאים ומוסר לנבדק את קביעתו. נשאלת השאלה: כיצד מפענח הרופא את המידע המפורט בתדפיס ומסיק מכך את האבחנה? יש לציין כי פענוח מלא ומעמיק של הבדיקה אינו דבר של מה בכך, ולכן לוקח לרופאים המתמחים ברפואת עיניים מספר חודשים של לימוד כדי להבין את מכלול המידע המוצג בתדפיס.
התדפיס כולל מפת גוונים (בגוונים שונים של אפור) ולצידה חישובים מתמטיים וסטטיסטים שונים המאפשרים פענוח של שדה הראייה של העין שנבדקה. מפת הגוונים מוצגת בחלק העליון הימני של התדפיס, ואילו הערכים המספריים המוצגים בצד השמאלי העליון הינם הערכים שמהם בנויה מפת הגוונים. מפת הגוונים הינה החלק הכי פחות מורכב לפענוח. גוונים בהירים מסמלים רשתית בריאה ואילו גוונים כהים הינם עדות לנזק שנגרם לרשתית כתוצאה מגלאוקומה. אזור שחור לחלוטין מסמן שבאזור זה של שדה הראייה לא ראתה העין את האור החזק ביותר שמהכשיר מסוגל להקרין (אור מקסימאלי זה זהה בקרוב לעוצמת ההארה של ירח מלא בלילה חשוך ללא עננים). מכאן מובן כי האזורים האפורים, ובפרט השחורים הם אזורים בהם נפגעה רגישות הרשתית לאור.
חשוב לזכור כי בכל עין בריאה מצוי “כתם עיוור” שהינו אזור נטול כל ראייה ומיקומו האנטומי מקביל בדיוק ליציאת עצב הראייה מהעין. כתם זה נמצא אצל כל אדם ואין לו שום קשר עם נזקים שנגרמו מגלאוקומה. בתדפיס בדיקת שדה הראייה יראה הכתם העיוור כגוש שחור עגלגל, קטן ממטבע של שקל אחד, הממוקם מעט שמאלה או ימינה (תלוי באיזו עין) ממרכז שדה הראייה. הסיבה לכך שטרחתי להסביר מעט על קיומו של כתם עיוור בכל שדה הראייה (גם בעין הבריאה) הינה בשל כך שלא מעט נבדקים ששדה הראייה שלהם תקין פנו אליי, לאחר שעיינו בתדפיס שדה הראייה שלהם, והיו מודאגים ממציאותו של כתם עיוור זה.
מדוע שולח אותי רופא העיניים לבדיקות שדה ראייה חוזרות ולא מספיקה לו בדיקה אחת?
מדוע שולח אותי רופא העיניים לבדיקות שדה ראייה חוזרות ולא מספיקה לו בדיקה אחת?בבדיקת שדה הראייה מוקרנות נקודות אור על מסך כדי לבדוק את הרגישות לאור של אזורים שונים בשדה הראייה. בבדיקה זאת מתבקש הנבדק ללחוץ על כפתור המונח בידו בכל פעם שהוא רואה נקודת אור המוקרנת על המסך. במהלך הבדיקה נקודות האור הופכות חלשות יותר ויותר עד שהנבדק אינו מבחין בהם כלל. בדרך זו המכשיר מסוגל לחשב מהי עצמת האור המינימאלית שהנבדק מסוגל לזהות בכל אזור של שדה הראייה. בדיקה זו מבוצעת בנפרד לכל עין. מרבית חולי הגלאוקומה הנמצאים בטיפולי נרתעים (או לפחות אינם נהנים) מביצוע בדיקת שדה ראיה. הבדיקה ממושכת, משעממת, מעייפת ודורשת ריכוז רב. רוב הנבדקים – הבריאים והחולים כאחד- מרגישים במהלך הבדיקה שלא ביצעו אותה כיאות. חלקם אף מרגישים תסכול וחרדה מכך שלא ראו היטב את נקודות האור, ולעיתים קרובות תחושתם במהלך הבדיקה היא כי מצב הראייה שלהם הוחמר. חשוב לציין כי תחושות אלה משותפות לכל הנבדקים, בריאים וחולים כאחד, והיא נובעת בעיקר מכך שהמכשיר מכוון בהדרגה את עצמת האור המוקרן עד לעוצמה המינימאלית שהנבדק מסוגל לראות. חולים רבים היו שמחים לוותר על בדיקה זאת, אולם בדיקת שדה הראיה נותנת מידע חשוב ביותר על קיום המחלה ולאחר מכן על יציבות המחלה (האם הגלאוקומה התקדמה). מסיבה זאת חשוב מאד שחולה גלאוקומה ימשיך לבצע את בדיקת שדה הראיה בכל פעם שהרופא מפנה אותם לבצעה. מרווחי הזמן בין בדיקה לבדיקה ינועו לרוב בין מספר חודשים ועד שנה או יותר – הכול תלוי בחומרת המחלה, בלחץ התוך-עיני ובגורמים נוספים.
כדאי לדעת שבתחילת שנות האלפיים הוכנסו לשימוש במכשירי שדה-הראיה אלגוריתמים המבוססים על אינטליגנציה מלאכותית שהביאו לקיצור ניכר במשך זמן הבדיקה, וזאת מבלי לגרוע מדיוק הבדיקה. כתוצאה מכך משך הזמן של בדיקת שדה הראייה של שתי העיניים כיום זהה למשך הזמן שהייתה אורכת בדיקה של עין אחת לפני מספר שנים מועט. מומחי הגלאוקומה צופים כי יתכן ובעתיד הלא רחוק יוכלו טכנולוגיות הדמיה של עצב הראייה והרשתית להשלים את המידע המתקבל מבדיקות שדה ראייה כך שלא יהיה צורך לחזור על בדיקות שדה הראייה בתדירות בה היא מבוצעת כיום. מעניין לציין כי בעוד שבדיקת שדה ראיה הינה סובייקטיבית ובודקת תפקוד ראייתי, בדיקות ההדמיה הינן אובייקטיביות ובודקות מבנה אנטומי ונזק לרקמות. לא קשה אם כך להבין מדוע שני סוגי בדיקות אלו משלימים זה את זה ומוסיפים לרופא מידע חשוב לאבחון המחלה ולקביעה האם המחלה יציבה או מתקדמת.
אינפורמציה נוספת ומעמיקה על פענוח שדות ראיה ניתן למצוא בפרק: התדרדרות שדה הראיה בגלאוקומה
