בדיקת שדה-ראיה ממוחשבת הינה בדיקה המאפשרת להעריך את מידת הנזק הקיים בשדה-הראיה, דהיינו: אותם חלקים החסרים מהתמונה שאנחנו רואים בכל עין כאשר מבטנו קבוע על נקודה אחת. לדוגמא, בזמן שאנחנו מסתכלים על רמזור אדום ומחכים שיתחלף, הראיה ההיקפית שלנו מאפשרת לנו להבחין במכונית הנעצרת בנתיב שלידנו. מדידה מדויקת של שדה-הראיה מאפשרת גילוי של הנזק מגלאוקומה כבר בשלבים המוקדמים של המחלה, הרבה לפני שהחולה מסוגל לחוש בכך. מעקב אחר השינויים בשדה-הראיה על ידי בדיקות שדה-ראיה חוזרות משמש למעקב רגיש אחרי התקדמות המחלה.

בדיקת שדה-ראיה ממוחשבת מתבצעת כאשר המטופל יושב ומניח את ראשו על משענת סנטר מול המכשיר, ומתבקש להסתכל ישר על אור קטן וקבוע, ולהשתדל שלא להזיז את מבטו. עין אחת תהיה מכוסה, בעוד שהעין השנייה הינה העין הנבדקת. בזמן שהנבדק מסתכל קדימה על האור הקבוע, נדלקים אורות (אחד בכל פעם) בכוונים ובמקומות שונים, והנבדק מתבקש ללחוץ על כפתור בכל פעם שהוא מבחין באור. במהלך הבדיקה מוקרן האור בכל נקודה בעוצמות שונות, תחילה בעוצמה גבוהה ואחר כך בעוצמה הולכת ופוחתת, עד שלא ניתן לראותו כלל. לכן הנבדקים אינם אמורים לזהות את כל האורות המוקרנים, וזאת מכיוון שמטרת הבדיקה היא לגלות את העוצמה החלשה ביותר בה מצליח הנבדק להבחין באור המוקרן בכל נקודה על-פני שדה-הראיה, בכל עין בנפרד.

יתרונות הבדיקה הממוחשבת הינם בכך שהיא מועברת באופן זהה בכל פעם שהיא מתבצעת, כל מכשירי שדה-הראיה מכוילים באופן זהה, ומהלך הבדיקה אינו מושפע מהבודק. הבדיקה מספקת אינפורמציה מדויקת על פגיעה בשדה-הראיה ומאפשרת ניתוח מדויק של הנתונים, כך שהרופא יכול להסיק אם שדה-הראיה תקין, או לחליפין, אם חל בו שינוי יחסית לבדיקות הקודמות.
הסבר בסיסי: מהי בדיקת שדה ראיה

מהו סף הראיה וכיצד מודדים אותו?

המיקום של כל נקודת אור בבדיקת שדה-ראיה מקביל לאזור מסוים על-פני הרשתית (הרשתית הינה החלק בעין הקולט את האור, כמו סרט הצילום במצלמה). סף הראיה הוא העוצמה החלשה ביותר של אור בה מסוגל להבחין הנבדק, והיא שקולה לרגישות הרשתית לתאורה באותה נקודה.

במהלך הבדיקה נמדד סף הראיה בנקודות רבות בשדה-הראיה ובסופה מתקבל מהמחשב תדפיס, המהווה מפה של שדה-הראיה ובנוסף אנליזות סטטיסטיות שונות.  התדפיס מכיל סדרה של מספרים, כשכל מספר מבטא את סף הראיה בנקודה מסוימת.  ככל שהמספר גבוה יותר, האור שהצליח המטופל לראות היה חלש יותר (כלומר, הרשתית באותה נקודה רגישה יותר לאור).  בדרך כלל המספרים הכי גבוהים יהיו באזור המרכזי של המפה, אזור המשקף את מרכז הרשתית, שם הראיה היא הטובה והחדה ביותר.  מספרים נמוכים מייצגים אזורים עם רגישות נמוכה כאשר המספר “0” מציין שהנבדק לא הצליח לראות את האור החזק ביותר שהוקרן, דבר היכול להעיד על העדר ראיה באותה נקודה ברשתית. יש לציין כי גם בעין נורמאלית ישנו אזור אחד קטן בו אין כלל רגישות לאור,  זהו ה”כתם העיוור”, המצוי בכל עין.  כתם זה הוא אזור הרשתית בו עצב הראיה מתחבר לעין (נקרא גם “ראש עצב הראיה”).  הכתם העיוור הינו אזור אשר אינו מכיל תאי-ראיה ולכן אין בו רגישות לאור.  שים לב כי באיור מספר 12 בתמונה העליונה המראה שדה-ראיה תקין בעין בריאה נראה כתם שחור שהינו הכתם העיוור, כפי שהוא מופיע בבדיקת שדה-הראיה.  מתוך אוסף המספרים המתקבל בבדיקה מייצר המחשב מפה נוספת בה מסומנים אותם אזורים בהם יש אובדן (חלקי או מלא) של שדה-הראיה ההיקפי בעקבות נזק מגלאוקומה.  בתדפיס ניתן גם להשוות את תוצאות הבדיקה הנוכחית לעומת התוצאה הצפויה בנבדקים בריאים בני אותו הגיל.  אזורים שחורים או אפורים במפה מסמלים אזורים בהם הרשתית לא הצליחה לזהות עוצמות אור שנבדק בריא היה מזהה.

מה קורה לשדה-הראיה במקרה של גלאוקומה?  ככל שנפגעים יותר סיבים בעצב הראיה כך מתרחשת פגיעה דרגתית בשדה-הראיה.  תחילה נפגעת הראיה ההיקפית ורק בשלבים המאוחרים של המחלה נפגעת גם הראיה המרכזית.  לבסוף עלול להיוותר החולה עם ראיית מנהרה בלבד, שאף היא עלולה להמשיך ולהתדרדר.

נבדקים רבים מוטרדים כיצד ניתן לסמוך על בדיקה שתלויה ביכולת הנבדק ללחוץ על כפתור בכל פעם שהאור נראה.  ברור מכך שנבדק שלא יבצע את הבדיקה בהצלחה עלול להיות מאובחן כסובל מגלאוקומה, בעוד שבעצם יתכן והבדיקה לא בוצעה כנדרש בגלל חוסר הבנה, עייפות, חוסר רצון להתאמץ, הרדמות במהלך הבדיקה או מכל סיבה אחרת.  נבדקים רבים מוטרדים מההרגשה כי לא ביצעו את הבדיקה על הצד הטוב ביותר, מכיוון שלא לחצו על הכפתור מספר פעמים כשראו את ההבזק, או לחליפין, לחצו על הכפתור גם כאשר לא היה כל אור.  התשובה לשאלות אלו הינה כי בנוסף למדידת סף-הראיה בכל נקודה ונקודה מבצע מכשיר שדה-הראיה הממוחשב בדיקות רבות נוספות כדי למדוד את מהימנות הבדיקה.  בדיקות אלו, המחשבות את מהימנות הבדיקה, מופיעות על התדפיס, ומהן יכול הרופא להתרשם האם הנבדק ביצע את הבדיקה כראוי.  כדוגמא לאופן שבה מבוצעת בדיקת מהימנות, יבדוק המכשיר, באופן אוטומטי, אזורים מסוימים של שדה-הראיה מספר פעמים כדי להתרשם אם בכל פעם מתקבלת תוצאה זהה.  למרות כל האמור, אם חשתם כי בדיקה מסויימת לא בוצעה בהצלחה, אמרו זאת לטכנאי שדה-הראייה כדי שיוכל לתקן זאת מבעוד מועד, או לפחות לציין זאת על-גבי טופס הבדיקה.  במקרה שכזה תוכלו לבקש מרופא העיניים שלכם לחזור על הבדיקה כדי להבטיח כי תתקבל אינפורמציה מהימנה ככל הניתן לגבי מצב הגלאוקומה שלכם.

מה מלמדת בדיקת שדה-הראיה את רופא העיניים? הרופא יחפש בתדפיס הבדיקה אם קיימים פגמים האופייניים בצורתם ובמיקומם לגלאוקומה.  ממצא זה יסייע לרופא באבחון המחלה ובהחלטה על תחילת טיפול.  חולי גלאוקומה מאובחנים ימשיכו לבצע בדיקות חוזרות של שדה הראיה (לרוב בתדירות של בערך פעם עד פעמיים בשנה), על מנת לקבוע אם המחלה יציבה או שמא קיימת התדרדרות המתבטאת בנזק שמתקדם.  רווח הזמן הנחוץ בין בדיקה לבדיקה תלוי בגורמים רבים (כגון סוג הטיפול, מידת הלחץ התוך-עיני, חומרת הנזק ואמינות הבדיקה) ויקבע על ידי הרופא המטפל.  לסיכום, השימוש בבדיקות ממוחשבות של שדה-הראיה הביאו לשיפור משמעותי ביכולת לאבחן גלאוקומה וביכולת לעקוב אחר שינויים בהתקדמות המחלה, אפילו שינויים קלים יחסית בשדה-הראיה.

דוגמאות לתוצאות בדיקת שדה-ראיה:

שדה ראיה נורמאלי
חשד לגלאוקומה
גלאוקומה וודאית אך התחלתית
נזק בינוני
נזק בינוני
נזק בינוני-קשה
נזק בינוני-קשה
נזק קשה
נזק קשה ביותר
נזק קשה ביותר
כמעט עיוורון