שימו לב כי זהו פרק חשוב ביותר, וגדולים הסיכויים שהמידע בפרק זה יעזור לשפר איכות חייכם ואף יעזור לאזן טוב יותר את הגלאוקומה

שלכם.  המלצתי היא לקרוא פרק זה בעיון, ואפילו להעביר אותו לחבריך (על-ידי הדפסתו או על-ידי שליחתו ב- אי-מייל (ראה כפתורים כחולים בתחתית הדף), בהצלחה.
זה יישמע בתחילה מוזר מדוע להשקיע מחשבה מעמיקה והסבר כה מפורט לגבי טפטוף טיפות עיניים – פעולה כה שגרתית. אולם, תחשבו לרגע על העובדה הבאה: ללא קשר לדיוק באבחנה, מומחיות רופא העיניים שלך, פענוח שדות-הראייה, הדמיית ראש עצב הראייה ובדיקה יסודית של העין; אם טיפות העיניים לא ייכנסו לעין, כל זה ירד לטמיון. גם הצלחתו של ניתוח גלאוקומה תלויה במידה רבה בטיפות העיניים שלאחר הניתוח שמטרתן לשמר את התועלת שהשיג הניתוח. תתפלאו לשמוע שבמחקרים רבים שבוצעו בתחום זה, נמצא כי לרוב פחות מחמישים אחוז מהחולים טפטפו את טיפות העיניים שלהם כמו שצריך! ממצא זה מלמד כי גדולים הסיכויים שגם אתה (או בן משפחתך הסובל מגלאוקומה) יוכלו להיעזר בעצות שפירטתי כאן:

1. העצה החשובה ביותר לגבי טפטוף טיפות עיניים, שיתכן וטרם שמעתם עליה, מטרתה להשאיר את טיפת העיניים במגע עם העין זמן ממושך ככל האפשר. זאת מכיוון שטיפת העיניים ממשיכה להיספג ולהשפיע רק כל זמן שהיא נמצאת במגע ישיר עם העין. ככלל, הטיפות לגלאוקומה חייבות לחדור לתוך גלגל העין כדי להשפיע. כאשר מטפטפים טיפה לעין, נטייתה הטבעית היא לזרום דרך צינור הדמעות לחלל האף ומשם ללוע ולגרון (זאת הסיבה שלעיתים אחרי טפטוף טיפות עיניים יש תחושת מרירות בחלל הלוע). על מנת להקטין את “בריחת” הטיפה מהעין לאף, ניתן לעשות אחד מהדברים הבאים (או הכי טוב, את שניהם).
ראשית, וקלה יותר הינה עצימת העין למשך דקה מייד אחרי טפטוף הטיפה. פעולה זו עוזרת מאחר שפתיחה וסגירה של העין מפעילה את מנגנוני השאיבה הדוחפים את הדמעות הנמצאות על פני העין אל תוך שק-הדמעות, ומשם לאף. האפשרות השנייה, מעט מורכבת יותר, היא לחסום את מוצא דרכי הדמעות על ידי לחיצה עדינה עם האצבע למשך דקה, כך שהטיפה תישאר זמן ממושך יותר בעין. לחיצה זו נעשית בעדינות (אין צורך להפעיל כוח) באזור הזווית הפנימית של העפעפיים (בין הפינה המרכזית של העפעפיים ושורש האף).
שימו לב! מחקרים רבים הראו באופן חד-משמעי כי מקסימום היעילות מתקבל כאשר מבצעים את שתי הפעולות יחדיו. ניתן לבצע פעולות אלו לכל עין בנפרד, או לחליפין, לשים את הטיפות בשתי העיניים, לעצום את שתי העיניים וללחוץ עם האצבע והאגודל משני צידי שורש האף במקביל למשך דקה אחת.
פעולה זאת של לחיצה, ו/או עצימת העין, משיגה שלוש מטרות חשובות:
א. יותר חומר פעיל מהטיפות נספג לתוך העין (עד כדי שיפור של 50% בספיגה, שהינו הכפלה של השפעת התרופה)
ב. כמות קטנה יותר של התרופה מגיעה לאף (שם היא נספגת למחזור הדם) ולכן ישנן פחות תופעות לוואי סיסטמיות (גופניות) מהתרופה.
ג. אותה דקה בה אתם עוצמים עיניים ולוחצים על מוצא דרכי הדמעות (שנמצא משני צידי שורש האף) מאפשרת לכם פסק-זמן כדי לנוח, לארגן את המחשבות, ולהירגע מעט.

****************************************

2. חולים רבים מוטרדים מהשעה המדויקת בה הם נדרשים לשים את טיפות העיניים שלהם, ומהפרש הזמנים המדוייק בין הטפטוף בבקר לטפטוף בערב. אסביר למה כוונתי: טיפה הנלקחת פעם אחת ביום, אין זה משנה מתי תילקח, אולם רצוי לקחתה פחות או יותר באותה שעה מדי יום. (שינוי בזמני לקיחת הטיפה, מיום אחד למשנהו, של עד שעתיים-שלש שעות נראה לי סביר). לגבי טיפה הנלקחת פעם אחת ביום צריך לשאול את הרופא אם זו תרופה של בוקר או של ערב, מאחר וישנן תרופות המשפיעות יותר על הלחץ בלקיחתן בבוקר (למשל טילופטיק, ניולול ג’ל) ואחרות שרצוי לקחתן בערב (למשל קסלטן, גלאוטן, טרבטן, קסלקום ולומיגן).
טיפות הנלקחות פעמיים ביום, אידיאלי שהפרש הזמן בין לקיחה אחת לשנייה תהייה של שתים עשרה שעות.  יחד עם זאת, הפרש של עשר עד ארבע עשרה שעות (שעתיים לכאן או לכאן) נראה לי סביר ביותר.
טיפות שיש לקחתן שלש עד ארבע פעמים ביום הכלל לגביהם זהה. שינוי של עד שעתיים לכאן או לכאן – נשמע סביר.

****************************************

3. האם ישנה אפשרות שפחות מדי תרופה תטופטף לעין במהלך הטיפטוף?

התשובה הינה כי זה מאוד לא סביר, ואפילו בלתי אפשרי, אלא אם כן הטיפה כלל לא נכנסה לעין. אם תטפטף מספר טיפות (אחת אחרי השניה) מבקבוק טיפות העיניים שלך ותסתכל על הטיפות היוצאות, ולא משנה מאיזו תרופה, תגלה כי כל הטיפות היוצאות מאותו הבקבוק הן בעלות נפח (גודל) די אחיד (הן פחות או יותר זהות). זאת אחת מהתכונות שהיצרן הגדיר עבור הבקבוק. לכן, ברגע שטיפה יצאה מן הבקבוק, ונכנסה לעין, היא תכיל נפח מספיק להכלת המינון הנדרש. בעצם, יש בטיפה כמות גדולה יותר ממה שהעין יכולה להכיל, ולכן גם אם רק טיפה אחת בלבד חדרה לעין, ברגע שהעין תעצם חלק מאותה הטיפה ישפך החוצה מהעין (כדמעה). אולם הכמות שתשאר בעין תמיד מספיקה כדי להחדיר לעין את החומר הפעיל הנדרש. המהדרין ישימו לב כי גודל הטיפה היוצאת מבקבוקים שונים אינו בעל גודל אחיד, אלא שמכל בקבוק יוצאות טיפות בעלות נפח שונה במקצת. עובדה זאת נכונה, וקשורה להחלטת החברה המייצרת מה גודל הטיפה שהם מעוניינים שתזלוף מכל בקבוק בכל לחיצה. ללא קשר לגודל הטיפה ולמבנה הבקבוק, מה שחשוב למשתמש לדעת הוא כי ברגע שטיפה אחת חדרה לעין (ולא משנה איפה בדיוק על-פני העין הטיפה פגעה), מובטח כי מספיק חומר פעיל חדר לעין ולתרופה תהיה השפעה.

****************************************

4. האם ישנה אפשרות שיותר מדי תרופה תטופטף לעין במהלך הטיפטוף?

מדי פעם שואל אותי חולה מוטרד האם ישנה סכנה בכך שבטעות יטפטף יותר מטיפה אחת לעין? התשובה היא בפרוש לא! אין סכנה לעין מטפטוף עודף של יותר טיפות מהנחוץ, וזאת מכיוון שכל העודף ישפך מהעין (כעין דמעת), וזאת בגלל שמפתח העפעפיים אינו יכול להכיל יותר מנפח של טיפה אחת, גם אם נטפטף את כל הבקבוק בבת אחת.
מאידך, ישנן 3 סיבות מדוע רצוי להשתדל לא לטפטף מעבר לנחוץ (קרי: טיפה אחת בכל פעם שהתרופה נלקחת)
ראשית, בזבוז של טיפות מיותרות יביא לכך שהבקבוק לא יספיק לך לכל החודש, ולקראת סוף החודש אתה עלול למצוא את עצמך עם בקבוק ריק, וקופת חולים שאינה מוכנה לחדש את הרצפט יותר מאשר פעם בחודש.
שנית, אותן טיפות הזולגות לאורך העפעף התחתון (כמעין דמעות) עלולות לגרות את עור העפעף, ואף לגרום לאדמומיות ומעט נפיחות של עור העפעף התחתון במידה ותתפתח אלרגיה לטיפה זאת. מסיבה זאת מומלץ לנגב את עודף הטיפות שזולג החוצה מהעין בטישיו יבש (ואף בטישיו רטוב במידה וכמות גדולה של חומר זלגה לאורך העפעף), וזאת כדי שהחומר הפעיל של הטיפה לא יתייבש על-פני העור של העפעף התחתון ויגרה אותו לאורך זמן.
סיבה שלישית נעוצה בכך שעודף הטיפה יזלוג ברובו על-פני העפעף התחתון, אולם חלקו עשוי גם לזרום דרך פתח ניקוז הדמעות ומשם לאזור האף והלוע. חלק זה של הטיפות שיגיע לאף יספג במלואו לגוף ובעקבות כך עלול ליצור תופעות לוואי גופניות (סיסטמיות), אף כי הן לרוב פחותות בהרבה כשמדובר בטיפות עיניים, בהשוואה ללקיחת תרופות בכדורים. עם זאת, תמיד רצוי להפחית ככל האפשר את תופעות הלוואי, והדרך לעשות זאת הינה על-יד עצימת העיניים ולחיצה על מוצא דרכי הדמעות, כפי שפירטתי באחד הסעיפים הקודמים.

****************************************

5. כמה סוגי תרופות אפשר לקחת לגלאוקומה, והאם אין חשש מלקיחת  הרבה סוגי טיפות?

ישנם חולים המטפטפים שניים, שלושה ולעיתים אף ארבעה או חמישה סוגי טיפות באותה העין (או בשתי העיניים). הם לעיתים פונים אליי בדאגה שמא יתכן כי נגרם להם נזק כלשהו מלקיחת “יותר מדי סוגי טיפות”. תשובתי היא כי בעיקרון אין בכך כל סכנה אלא להיפך, ריבוי הטיפות מגדיל את הסיכוי שנצליח להוריד את הלחץ ככל הניתן ולאזן את הגלאוקומה. לעיתים בנוסף לטיפות להורדת לחץ מקבל החולה גם טיפות למטרות אחרות כגון אנטיביוטיקה או טיפות למניעת דלקת.
ככלל, אין לרוב אינטראקציות (השפעות הדדיות) משמעותיות בין טיפות עיניים, וזאת בניגוד להשפעות הדדיות שיש לעיתים בין תרופות הנלקחות בכדורים. אם כך, מה החסרונות בלקיחת כל-כך הרבה טיפות במקביל? ובכן, ראשית יש בכך משום טירדה וטירחה (בזבוז זמן), אולם זה משני לעומת התועלת באיזון הגלאוקומה. שנית, טיפות עיניים אלו לרוב יקרות מאוד, אולם שוב, הן נלקחות למטרה טובה, ולמזלם של החולים רובן המכריע של טיפות העיניים נמצא בסל-הבריאות ולכן רוב עלותן מסובסד על-ידי קופות-החולים.
כאשר נלקחות טיפות רבות יש כמובן עלייה בשכיחות של הופעת אלרגיה לטיפה כלשהי, ואם אכן זה יקרה, לא תמיד קל לרופא העיניים למצוא מיהי הטיפה שגורמת לתופעת הלוואי.
ככלל, רופא העיניים ישמח להקטין ככל הניתן את כמות הטיפות הנלקחות, אולם ישנם חולים שאינם מאוזנים ללא מספר רב של סוגי טיפות, וחולים אלו יהיו מועמדים לניתוח במידה ולא יתאפשר לאזנם תרופתית או באמצעות לייזר.

****************************************

6. באיזה סדר עליי לקחת את טיפות העיניים?

כאשר אדם משתמש ביותר מסוג אחד של טיפה, עולה השאלה באיזה סדר יש לקחת את התרופות. תשובתי הינה פשוטה: אין זה משנה באיזה סדר הטיפות נלקחות, כל זמן שהן נלקחות בהפרש של 5 דקות בין כל בקבוק. מכיוון שתוך 5 דקות הטיפה נספגת במלואה, הסדר הופך לחסר חשיבות. אם, מאידך, לא תחכו 5 דקות בין טיפה לטיפה (או לפחות דקה עד שתיים), יש סיכון כי הטיפה השנייה תשטוף החוצה את הטיפה הראשונה, וזאת לפני שהטיפה הראשונה הספיקה להיספג במלואה.
ישנו יוצא מן הכלל אחד להסבר זה: טיפות המגיעות בצורת ג’ל (כגון ניולול ג’ל ודמעות מלאכותיות שצורתן סמיכה) ומשחות שונות כדאי תמיד לטפטף אחרונות, מכיוון שלג’ל ולמשחה לוקח יותר זמן להיספג, והן גם מקנות לעין לחות שאין אנו מעוניינים לשטוף עם טיפות אחרות, אלא להשאיר בעין.

****************************************

7. בניגוד למה שקופת-החולים מקציבה לי, ישנם בקבוקים שאינם מספיקים לי לחודש ימים

נכון פעמיים! לרוב קופות החולים אינן מאפשרות, למעט במקרים חריגים ביותר, יותר מבקבוק אחד של כל סוג טיפה מדי חודש. מצד שני, ישנם חולים שאינם מצליחים לטפטף את הטיפות כך שבקבוק אחד יספיק לחודש שלם. ישנם סוגי טיפות שנוטים להיגמר יותר מהר, וחלקם יכול להספיק ליותר מחודש. הדבר קשור לגודל הטיפות, אבל יותר מכך לקושי שבה הטיפה משתחררת מהבקבוק. כוונתי היא שישנם בקבוקים שבהם גם אם נלחץ בכוח תצא לרוב רק טיפה אחת, ואילו אחרים שבלחיצה חזקה יותר מהנדרש יצאו 2 טיפות או אפילו זרם חלש של טיפות.
מה הפתרונות האפשריים במצב כזה? ראשית, רופא העיניים בקופת-החולים יכול, לעיתים להגדיל את ההקצבה, למשל 4 בקבוקים מדי 3 חודשים, פתרון שיכול לפתור את הבעיה. חולים שלהם סיבות מיוחדות לאי יכולת לטפטף בקלות, למשל אלו החולים במחלת פרקינסון (הגורמת לרעד קל אך בלתי נשלט בידיים) או עם בעיות דומות עשויים לקבל ביתר קלות אישור שכזה. שנית, הקפדה על לחיצה עדינה על הבקבוק יכולה לעזור לחסוך, עד כמה שניתן, טיפות מבוזבזות. ולבסוף, חשוב לזכור שאם אין מנוס, ניתן תמיד לקנות את תוספת הטיפות הנחוצה מבית-מרקחת רגיל (שלא במימון הקופה), ובכך להשלים מכספיכם את החסר. זכרו שקנייה זאת, אף שאינה דורשת את אישור קופת-החולים, עדיין מצריכה מרשם רפואי מרופא.

****************************************

8. הרופא (או הרוקח) שלי ביקש שאטפטף 2 טיפות מכל בקבוק בכל פעם שאני מטפטף טיפות.

כפי שהסברתי, מספיקה טיפה אחת שנכנסה לעין כדי לתת את מלוא האפקט (ההשפעה) של התרופה. כל טפטוף מעבר לטיפה אחת אינו מחזק את השפעת התרופה כלל. מדוע, אם כך, ישנם רופאים הממליצים לטפטף 2 טיפות בו-זמנית? ההסבר, קרוב לוודאי, הוא כי הם מאמינים שיתכן והטיפה הראשונה לא תכנס לעין, ולכן על-ידי טפטוף של 2 טיפות הסיכויים שלפחות אחת מהן תכנס לעין גדלים. מכיוון שישנם חסרונות ברורים שפירטתי לטפטוף עודף (בזבוז תרופה, נזילת הטיפה על-גבי העפעף, והגדלת הסיכון לתופעות לוואי), המלצתי החד-משמעית הינה כי מספיקה טיפה אחת שאכן חדרה לעין.

****************************************

9. איך אדע שהטיפה שטפטפתי אכן נכנסה לעין?

נשאלת אם-כן שאלת השאלות, איך נדע שהטיפה אכן חדרה לעין? ישנם לכך מספר רמזים: ראשית, ניתן לחוש ברטיבות שפגעה בעין, ולעיתים חשים ברטיבות הריסים, דבר שמוכיח מעל לכל ספק כי הטיפה אכן חדרה לעין. שנית, לעיתים מרגישים את הקור של הטיפה. כדי לנצל לטובתנו תכונה זו ניתן (אבל ממש לא חייבים) להחזיק את הטיפות במקרר ואז קל יותר לחוש בטיפה שאכן חדרה לעין. שלישית, אני ממליץ לכם לבקש מבן-משפחה שיסתכל אליכם בזמן שאתם מטפטפים את הטיפה כדי שיאמר לכם אם הטיפה אכן פגעה בעין. במידה ולא, הוא/היא יכולים גם לכוון אתכם כדי שהטיפה הבאה אכן תפגע. העזרות בבן-משפחה עוזרת מאוד כאשר לומדים לשים את טיפות העיניים, וחוששים מכך. כאשר טפטוף הופך ל”טבע שני” כבר אין צורך בעזרתו של אדם נוסף.
“מטפטפים מנוסים” אלו שכבר לוקחים טיפות עיניים מספר חודשים או שנים יצחקו לגבי השאלה כיצד יודעים שהטיפה אכן חדרה לעין. הם יאמרו כי “פשוט מרגישים את זה”. במקביל, “מטפטפים מנוסים” יפספסו הרבה פחות מכיוון שעם הזמן הם לומדים לכוון את הטיפה כך שתצנח ישר לתוך העין.

****************************************

10. מה אתה ממליץ לעשות כדי לשמור על ניקיון וסטריליות

בעוד שסטריליות מלאה (כפי שמקובל בחדר-ניתוח) אינה נחוצה בהקשר לטפטוף טיפות עיניים, רצוי מאוד לשמור על ניקיון ובכך להקטין עד כמה שניתן את הסיכון לזיהום. ההמלצות בהקשר לכך הן פשוטות למדי:

* רחץ ידיים לפני שאתה מתחיל.
* הנח את פקק הבקבוק במקום נקי. הפקק יכול להיות המקור לזיהום של הבקבוק.
* השתמש בטישיו נקי (או בצמר-גפן נקי) כדי לנגב את העין אחרי הטפטוף. אני ממליץ על טישיו שלרוב יותר זמין ומגיע ארוז בחבילה השומרת על ניקיונה גם אחרי שנפתחה.
* השתדל עד כמה שניתן שקצה הבקבוק לא יגע בשום דבר: לא בעין, לא בריסים וגם לא בקצה אצבעותיך. ככלל, מומלץ לא לנקות (או לגעת) בקצה הבקבוק, אולם אם יש צורך בכך, השתמש בטישיו נקי לחלוטין (ובטח שלא באצבעותיך) מכיוון שכל זיהום של קצה הבקבוק יישאר איתך עד לסיום הבקבוק.
* בסיום הטפטוף סגור חזרה את הבקבוק. בקבוק שמושאר פתוח יכול להזדהם ביתר קלות.

זכור: אם עברת ניתוח עיניים לאחרונה, בשבועיים שלאחר ניתוח ההקפדה על חוקי הניקיון הנ”ל חשובה הרבה יותר, וזאת עד שהעין תחלים מהניתוח.

****************************************

מסתבר שישנם יותר מ-10 כללים ועצות היכולים לשפר את לקיחת הטיפות ובכך את הטיפול בגלאוקומה. המשיכו לקרוא את המשך הפרק וזיכרו כי ניתן לתת פרק זה לבני משפחתכם המטפטפים טיפות באופן קבוע (ניתן להדפיס דף זה או לשולחו באי-מייל), ראה הכפתורים העגולים בתחתית הדף

****************************************

11. האם עדיף שהחולה יטפטף את הטיפות, או שאדם נוסף יטפטף עבורו?

התשובה לשאלה זאת ברורה: תמיד עדיף שהאדם עצמו יטפטף, וזאת מכיוון שאז נשמרת העצמאות, זה הכי מהיר ונוח, וניתן תמיד לטפטף כשרוצים ללא תלות באנשים ובגורמים אחרים. אולם, ברור כי אנשים מסוימים כגון ילדים קטנים או אנשים עם מוגבלויות שונות עשויים להתקשות לבצע את הפעולה, ואז כמובן שעזרתו של אדם נוסף חיונית. סעיף זה מיועד לאלו שכן יכולים לטפטף אולם מסיבות שונות מעולם לא למדו לבצע זאת ולכן מסתמכים על אדם אחר לטפטוף. אין כל בעיה להמשיך כך, אולם רצוי כי כל חולה ידע לטפטף טיפות עיניים מכיוון שלא תמיד ישנו אדם אחר זמין, שגם יודע לבצע את הפעולה. תתפלאו אבל רוב החולים, לאחר שלמדו והתאמנו בזה, יעדיפו לטפטף לעצמם בגלל הנוחות, המהירות, הזמינות ובראש ובראשונה, העצמאות שבכך. אולם, לעיתים אין זה קל ללמוד לטפטף במהירות ותוך פגיעת הטיפה בעין בכל פעם שמטפטפים, ולצורך לימוד זה טוב שיהיה אדם נוסף שיכוון ויעודד את המשתמש בטיפות.

****************************************

12. ישנם חולים המוטרדים מהשאלה מדוע טיפות עיניים מסוימות נלקחות רק פעם אחת ביום ואילו אחרות נלקחות שלש פעמיים. שאלה נוספת בהקשר זה היא: האם הלחץ התוך עיני ירד באופן משמעותי יותר אם טיפה מסוימת תילקח יותר פעמים במהלך היום? התשובה לשתי שאלות אלו הינה שלילית.
כאשר חברת תרופות מייצרת ומשווקת תרופה היא בודקת במחקרים מבוקרים ומקיפים את משך השפעתה (כמה שעות לאחר לקיחתה היא עדיין פעילה בהורדת הלחץ). מכך מתקבלת ההחלטה כמה פעמים ביום יש להשתמש בתרופה. ההחלטה כמה פעמים ביום יש לקחת כל סוג של טיפות נגזר אך ורק ממשך הזמן בה משפיעה התרופה. מכאן מובן מדוע אין משיגים לרוב תוספת טיפולית מלקיחת טיפה של פעמיים ביום אם תילקח שלש או אפילו ארבע פעמים ביום.

****************************************

13. אחרי ההסבר הממצה הנ”ל, ודאי תשתוממו מדוע רופא העיניים שלכם אינו ממתין חמש דקות בין טפטוף של טיפה מבקבוק אחד לטיפה מבקבוק שני. ייתכן ששמתם לב כי בזמן הרחבת האישונים למשל, ולעיתים גם במקרים אחרים, רופא העיניים מטפטף ברצף טיפות עיניים מבקבוקים שונים, בלי לחכות כמעט בין טפטוף לטפטוף. ההסבר הוא כי זו אינה טעות, אלא שטיפות הרחבה אלו שמשתמש בהם רופא העיניים מכילות ריכוז של חומר פעיל המאפשר השפעה של הטיפה גם אם רק חלק קטן ממנה נספג בעין. עם זאת, בחולים אשר האישון שלהם אינו נוטה להתרחב, לעיתים האחות תטפטף טיפות הרחבה שלש פעמים בהפרש של חמש דקות בין טפטוף לטפטוף, וזאת כדי להשיג את האפקט המקסימלי האפשרי. כך גם בהרחבה לפני ניתוח קטרקט, תטפטף האחות טיפות הרחבה בהפרשי זמן כדי להשיג את ההרחבה המקסימלית המתאפשרת.

****************************************

14. כיצד זוכרים לקחת את טיפות העיניים כל יום?

אכן, לא קל לזכור לטפטף את טיפות העיניים מדי יום. קושי זה משותף הן לחולה מבוגר שזכרונו כבר לא כמו שהיה פעם, והן למנהל צעיר ונמרץ שיומו מלא באין-ספור פרטים והתחייבויות. ובכן, קראתם כבר באחד הסעיפים הקודמים שאין צורך לרווח את לקיחת הטיפות בהפרשים מדוייקים מאוד, וששעה או אפילו שעתיים לכאן או לכאן לא מהוות בעיה. המלצתי הינה להצמיד את מועד לקיחת הטיפות לפעולה אחרת הנעשית במשך היום ושאותה אין זה סביר כי תשכחו לבצעה. יש לי חולים שלוקחים את הטיפות לפני התחלת הכנת ארוחת הבוקר והערב, כאלו הנוטלים את הטיפות לפני זמן התפילה, כאלו הניגשים לצחצוח שיניים רק לאחר לקיחת הטיפות, וכאלו העושים זאת דבר ראשון כשהם קמים בבוקר. כל אחד ימצא, קרוב לוודאי, את הנקודה הנכונה בסדר היום שבה יקל עליו לזכור כי עליו לקחת את הטיפות, וכדי להקטין עד כמה שניתן את האפשרות שאי פעם הוא (או היא) ישכחו לקחת אותם. אם הינך שייך לאלו שנוטים לשכוח לקחת את הטיפות, חשוב שתמצא לכך פתרון קבוע כדי שהמחשבה אם לקחת את הטיפול או לא, לא תרדוף אותך בהמשך היום. כך או כך, אני משוכנע שתמצאו את הפתרון לכך, מכיוון שטיפות לגלאוקומה נלקחות לרוב להמשך חייכם ומהר מאוד זה יהפוך להיות “טבע שני” בשבילכם.

ולסיום: ניתן לקרוא אינפורמציה חשובה ומעניינת על כל אחת מטיפות העיניים שאתם לוקחים, כולל מינון, תופעות לוואי ומה עושה כל תרופה. חפשו את הטיפות שאתם משתמשים בהן בפרק: הסבר על כל אחת מתרופות הגלאוקומה