חולים רבים מתלבטים לגבי השאלה האם לעבור טיפול לייזר מסוג SLT במטרה להוריד את הלחץ התוך-עיני. אלו לרוב חולי גלאוקומה הנמצאים כבר במעקב ממושך אצל רופא עיניים או מומחה לגלאוקומה, כאשר במהלך הטיפול נאמר להם שהלחץ לא מאוזן ויש צורך בתוספת טיפול. יתכן גם מצב שבו חולה מתקשה בלקיחת הטיפות שנרשמו לו בגלל מגוון של סיבות. סיבות אלו יכולות להיות הופעה של אלרגיה, רגישות או אודם בעיניים שנגרמות עקב הטיפות. סיבות נוספות כוללות חולים שקשה להם לטפטף את טיפות העיניים בגלל בעיית קואורדינציה, גיל מבוגר, או יכולת טכנית לבצע את הזלפת הטיפות לעצמם, ואין בסביבתם בני-משפחה או מטפלים שיעשו זאת בשבילם. בנוסף, ישנם גם מטופלים שפשוט מתקשים לזכור לטפטף את הטיפות, וקשה להם עם הטרחה למרות הסברים חוזרים ונשנים, כך שבשורה התחתונה העיניים שלהם פשוט לא מקבלות טיפול מספק כנגד מחלת הגלאוקומה.

לכל המקרים הללו, ובפרט לחולים שתחת טיפול תרופתי נרחב עדיין אינם מאוזנים מבחינת הלחץ התוך-עיני, ייתכן ורופא העיניים שלכם העלה את האפשרות לבצע טיפול בלייזר. החולה הממוצע ששומע את המילה לייזר נבהל הרבה יותר ממה שהיה חש אילו ידע בדיוק במה מדובר. ייתכן ששמע דברים מבלבלים מחולים אחרים שעברו טיפולי לייזר, וייתכן שעצם הרעיון שיבוצע טיפול לייזר בעיניו גורם לפחד וחרדה. הסיבה השכיחה ביותר לתחושות אי-נוחות נובעות בראש ובראשונה מהפחד מהלא נודע. מטרתו של עמוד זה היא להציג בפניכם על מה מדובר, ולבטל או להקטין במידה ניכרת את אותו הפחד מהבלתי נודע.

אם כן, מה אפשר להרוויח מטיפול לייזר? תשובתי הינה כי כל סוגי הטיפול בגלאוקומה נועדו כדי להוריד את הלחץ התוך-עיני. טיפולים אלו כוללים טיפות עיניים מסוגים שונים, טיפולי לייזר וניתוחים. ללא קשר לדרך בה מורידים את הלחץ שבעין, ככל שהלחץ התוך עיני יהיה נמוך יותר, כך יהיה טוב יותר, והמחלה תתקדם בקצב איטי הרבה יותר. מטרתו של רופא העיניים שלכם, וכמובן גם שלכם, היא להאט את התקדמות הגלאוקומה עד כמה שרק ניתן.

לטיפול לייזר מספר יתרונות שאין לטיפות העיניים. קודם כל אין לטיפול הלייזר כמעט תופעות לוואי ארוכות טווח כגון- רגישות, אודם, גרד, אלרגיה, תחושת חול או גוף זר בעיניים ויובש שהינם תופעות לוואי יחסית שכיחות של הטיפול התרופתי. כמובן שלא כל אחד מכם יחווה את כל תופעות הלוואי מלקיחת טיפות. תופעות לוואי אלו, שרובם אינן מסוכנות, ורובם גם הפיכות לחלוטין (במידה והטיפול התרופתי יופסק), אבל מידי פעם מופיע מטופל שטיפות העיניים מפריעות לו באופן משמעותי וגם לאלו שטיפות העיניים לא מפריעות באופן מיוחד, שכיח כי הן מעט אדומות יותר או מעט יבשות יותר מעין שאינה מטופלת תרופתית.

יום אחרי טיפול הלייזר (מסוג SLT), המטופל לרוב לא יחוש בשום תופעות לוואי או אי נוחות בעקבות טיפול הלייזר, וזהו היתרון הראשון של הלייזר. בשעות הראשונות לאחר ביצוע הלייזר יתכן ותחושו מעט אי-נוחות או שיופיע אודם קל בעיניים, אבל תופעות אלו יחלפו לרוב בעצמן תוך מספר שעות. היתרון השני כרוך בכך שטיפול הלייזר לא מצריך התעסקות יומית (או לפעמים פעמיים או שלוש פעמים ביום, כמו טיפות העיניים). במילים אחרות, אחרי שעברתם את טיפול הלייזר הוא תמיד נמצא שם ומשפיע. אפשר, אם כן, להמשיל את טיפול הלייזר לטיפת עיניים (שכמובן שאינה קיימת, והלוואי ובעתיד מישהו ימציא אותה) שמטפטפים פעם אחת לתוך כל עין ועכשיו חמש שנים אין צורך לחזור על הפעולה. קל לראות את היתרונות בטיפול לייזר, במיוחד עבור חולה שמטופל בטיפות וצריך לזכור פעם, פעמיים ואפילו שלוש ביום לטפטף את הטיפות. בנוסף קיים גם הצורך לזכור למלא את המרשמים כדי לא להיתקע עם הבקבוק האחרון שהתרוקן, וצריך לזכור לקחת את בקבוקי טיפות העיניים בכל פעם שיוצאים לחופש, לבקר את המשפחה מחוץ לעיר, לחו”ל או אפילו ליום עבודה ארוך.

אחרי הסבר זה יתכן ותשאלו את עצמכם: רגע, אז אולי עדיף שכל חולי הגלאוקומה יעברו טיפול לייזר? תשובתי הינה כי אנו רופאי העיניים ומומחי הגלאוקומה, אולי מתוך שגרה, אולי מתוך שמרנות, ואולי עקב העובדה שטיפול לייזר הוא עדיין טיפול כירורגי (אם כי מאוד עדין), מעדיפים להתחיל את הטיפול בגלאוקומה באמצעות טיפות. אולם אין ספק שחולים שמחלתן אינה מתאזנת באופן משביע רצון באמצעות טיפות, טוב יעשה אם האפשרות של טיפול לייזר תועלה כאופציה טיפולית היכולה לעזור לאזן את מחלתם. בנוסף, אותם מטופלים שלא מסתדרים עם הטיפות, הן בגלל תופעות לוואי, הן אם הם לא זוכרים לשים את הטיפות והן אם הם מתקשים להזליף את הטיפות וכל המשפחה צריכה להתארגן מסביבם כדי שתמיד יהיה מישהו זמין אצלם בבית שיטפטף את הטיפות בזמן, אין ספק שחולים כאלה יכולים להיעזר בטיפול לייזר. חשוב בנקודה זאת להזכיר שטיפול הלייזר לא יחליף את הטיפול התרופתי כולו, אלא יכול, בממוצע להחליף סוג אחד של טיפות.

זאת אומרת שחולה שמטופל בסוג אחד של טיפות יכול, לרוב, לעבור טיפול לייזר שיהיה שווה ערך בהשפעתו לסוג אחד של טיפות. חולה המטופל עם שני סוגים של טיפות והלחצים שלו מאוזנים, יכול לעבור טיפול לייזר ואז ניתן יהיה לשקול לבטל את אחת התרופות. אם אותו חולה הנוטל שתי סוגי טיפות אינו מאוזן, יוכל להציע לו רופא העיניים תוספת של לייזר או לחליפין תוספת של עוד סוג טיפות בנוסף אל מה שכבר לוקח. שווה להזכיר כי בניגוד לטיפות שחובה לטפטף מדי יום (ולעיתים, תלוי בסוג הטיפה גם מספר פעמים ביום), הרי הלייזר, מהרגע שבוצע, ימצא בעין באופן רציף שנים רבות. חשוב לזכור שטיפול הלייזר לא מחזיק מעמד לכל החיים ואורך הזמן שמחקרים הראו שהוא משפיע נע בסביבות חמש שנים. בנוסף כדאי לדעת כי לא בכל החולים כולם נצפה בירידה משמעותית של הלחץ התוך-עיני. כנראה שהתגובה תלויה לא רק בטיפול הלייזר, אלא גם בעין עצמה ובאדם עצמו (עקב הבדלים אנטומיים וגנטיים בין אנשים, סוג הגלאוקומה, עצמתה ומשך הזמן שהיא קיימת). לכן, אפקט הטיפול של הלייזר מושג בדרך כלל ב- 70%-80% מהחולים המטופלים. חשוב בהקשר זה לציין ששום טיפול בגלאוקומה לא עובד ב-100% של המקרים- לא טיפות, לא ניתוח וגם לא לייזר ולכן לעיתים ננסה סוג אחד של טיפול ובמידה ונראה שירידת הלחץ לא הייתה מספקת, נאלץ להתקדם לסוג הטיפול הבא.

בהקשר זה חשוב להדגיש כי שכיח מאוד (זה כמעט הכלל) כי משנה לשנה (או כל מספר שנים) יוסיף רופא העיניים שלכם עוד ועוד טיפות. ההסבר לתופעה זאת איננו החלשות הטיפות שבעבר היה יעיל וכעת הפך לפחות יעיל, כי אם התגברות המחלה כך שטיפול שהיה ונשאר יעיל כבר איננו מספק כדי להוריד את הלחץ לערכים רצויים. התגברות זאת של המחלה עם הגיל קשורה לכך שפתחי הניקוז בעין שלרוב עובדים באופן תקין עד גילאי 40-50, הולכים ונסתמים עם הגיל כך שעם כל שנה שעוברת יש צורך בהגברת הטיפול כדי לאזן את ההתקדמות בסתימה בפתחי הניקוז שבעין.

לסיכום, לטיפול הלייזר באמצעות לייזר ה-SLT ישנם מספר יתרונות שהופכים אותו לאטרקטיבי במקרים רבים. ראשית לא צריך לזכור לקחת אותו כל יום- הוא תמיד יהיה בעין. שנית, הוא טיפול מאוד בטוח עם מיעוט של תופעות לוואי וכמעט לא זכור לי מקרה של תופעת לוואי משמעותית שהייתה קשורה לטיפול לייזר מסוג זה.

המשך קריאה: מטרת הטיפול בלייזר SLT, מהלך הטיפול והשוואתו לטיפולי לייזר אחרים.