חולים רבים שואלים את רופא העיניים שלהם אם מדובר בניתוח קשה. התשובה היא: “תלוי עבור מי”. עבור הרופא המנתח זהו ניתוח עדין ומדויק הדורש ריכוז רב וניסיון, ולעומת זאת עבור החולה הניתוח פשוט למדי. המטופל שוכב על מיטת חדר-הניתוח ומחובר למוניטור הבודק את קצב הלב, הוא מקבל אספקת חמצן ופניו מכוסים בכיסוי המבטיח את סטריליות הניתוח. לאחר מכן מבוצעת הרדמה מקומית, למעט באותם מקרים נדירים בהם נדרשת הרדמה כללית. לאחר ההרדמה המקומית המנותח אינו חש בכאב או באי נוחות משמעותית. במהלך הניתוח רואה המנותח את אור המיקרוסקופ, ויתכן גם כי ירגיש מדי פעם תחושת אי-נוחות קלה בעין ואז יש באפשרותו להסב את תשומת לבו של הרופא המנתח לכך. המנותח יכול גם לשמוע את השיחה המתנהלת בין המנתח לבין אחיות חדר-הניתוח ועוזריו. במהלך הניתוח יתכן ויתבקש להפנות מעט את המבט או את הראש לכיוון מסוים. רצוי כי המנותח לא יזוז במהלך הניתוח, אולם אינו צריך לחשוש מתנועות לא רצוניות קלות, או ממצמוץ, מאחר ואלה נמצאות לרוב תחת שליטת הרופא המנתח.
לאחר הניתוח לתיקון הקטרקט ישנם חולים המעוניינים לחזור לעבודתם מוקדם ככל האפשר. כאשר מדובר בעבודה משרדית עשוי הרופא להתיר למנותח לחזור לעבודתו כבר כעבור מספר ימים עד שבוע. לא כן כאשר מדובר בעבודות הכרוכות במאמץ פיסי או בתנאים פחות נקיים, הנעשות מחוץ למשרד, כגון חקלאות ובנין. בדרך כלל ימליץ הרופא לכל החולים ליטול מספר ימי חופשה לאחר הניתוח כדי לנוח היטב (וגם כדי ליהנות מחברת בני משפחה וידידים).