מהי עדשה תוך-עינית?

עדשה תוך-עינית הינה דיסקה שקופה העשויה מחומר אקרילי שהינו שקוף לחלוטין. קוטר העדשה הינו 6 מילימטרים, ועובייה פחות ממילימטר. עדשה מלאכותית זאת מושתלת לתוך העין במהלך ניתוח קטרקט על מנת להחליף את העדשה הטבעית של העין, שאותה מוציא המנתח במהלך הניתוח. במילים אחרות, במהלך הניתוח יוציא המנתח את העדשה הטבעית שהתעכרה, ויחליף אותה בעדשה תוך-עינית מלאכותית שתהפוך להיות חלק בלתי נפרד מהעין. תהליך החדרת העדשה החדשה לעין נקרא גם “השתלת עדשה”.

מדוע מוסרת העדשה הטבעית של העין במהלך ניתוח קטקרט?

העדשה הטבעית של העין, שהינה שקופה, מאפשרת לקרני האור לעבור דרכה ולהתמקד בפוקוס על הרשתית. כשנוצר קטרקט העדשה הטבעית שאיתה נולדנו הופכת לאט לאט עכורה ולכן האור כבר לא יכול לעבור בחופשיות דרכה. הדרך היחידה להסיר קטרקט היא להסיר את העדשה עצמה.
עדשה שקופה ניתן להמשיל לכוס זכוכית המלאה מים צלולים. לעומתה, עדשה עכורה ניתן להמשיל לכוס זכוכית המלאה בחלב. ברור שלא ניתן להסתכל דרך כוס המלאה חלב. באופן ‘ציורי’ במהלך ניתוח קטרקט המנתח שופך את כוס החלב (העדשה העכורה שנקראת קטרקט) וממלא אותה במים צלולים (העדשה התוך-עינית המלאכותית העשויה חומר אקרילי שקוף).

האם אני יכול לראות ללא עדשה?

לא, העין אינה מסוגלת להתמקד כראוי ללא עדשה ולכן התמונה שתתקבל תהיה מאוד מטושטשת. כדי להחזיר את כוח המיקוד לעין לאחר ניתוח קטרקט יש צורך בשימוש באחת מהאפשרויות הבאות: משקפי קטרקט (משקפיים עבות ביותר), עדשת מגע או עדשה תוך-עינית. רק לעיתים נדירות לא ניתן במהלך הניתוח להשתיל עדשה תוך-עינית, אך הרוב המכריע (מעל 95%) מהאנשים שעוברים ניתוח קטרקט עוברים ניתוח הכולל השתלה של עדשה תוך-עינית.

מהם היתרונות של השתלת עדשה תוך-עינית?

שלא כמו עדשות מגע, אשר יש להסירן באפן יום-יומי או באופן תקופתי לשם ניקוי והחלפה, השתלה של עדשה תוך-עינית היא קבועה. בנוסף, שלא כמו משקפי קטרקט,  שהינן עבות וכבדות, ובנוסף מגדילות את התמונה הנראית, עדשה תוך-עינית מפיקה על הרשתית תמונה בגודל וצורה נורמאליים, ובעצם מחליפה את כוח המיקוד של העדשה הטבעית בצורה יותר מדוייקת מאשר משקפי קטרקט או עדשות מגע. מבין כל האפשרויות הקיימות להחזרת הראיה לעין שמיועדת לעבור ניתוח קטרקט, הרי השתלת עדשה תוך-עינית הינה האפשרות הטובה ביותר, הן מבחינת איכות התמונה המתקבלת, והן מבחינת הנוחות היום-יומית למטופל.

האם ישנם סיכונים?

השתלות העדשה כיום הינן בטוחות מאוד. סיבוכים הקשורים להשתלה של העדשה עצמה הינם נדירים. עדשות תוך-עיניות חייבות לעבור תהליך אישור יסודי ומעמיק לפני שהן מופצות לשימוש הקהל הרחב. החשוב מכל הוא שהיתרונות של עדשה תוך-עינית גוברות מאות מונים על תוספת הסיכון הקטנה של השתלתה. חשוב לזכור כי בכל ניתוח יכולים להתרחש סיבוכים. סיכונים אלו כוללים סיכון לדימום, זיהום או איבוד ראיה במהלך ניתוח העיניים. רופא העיניים שלך ידון עמך אודות סיבוכים אפשריים. עדשות תוך-עיניות אינן מתקלקלות ואינן דורשות החלפה. קרוב לוודאי שעדשה תוך-עינית שהושתלה בניתוח קטרקט תחזיק מעמד 100 שנה ויותר, הרבה יותר מהאדם שבו הושתלה…

כיצד עדשה תוך-עינית תשפיע על הראיה שלי?

עצמת העדשה התוך-עינית נבחרת לפי מדידות מדויקות של העין, מדידות המבוצעות לפני הניתוח. בדרך כלל העוצמה שתבחר תאפשר ראיה טובה לרחוק, וצורך במשקפי קריאה לראיה לטווח קרוב ולמחשב. חשוב להדגיש כי גם לרחוק, כדי לקבל את מקסימום הראיה, יש צורך במשקפיים, כי תמיד נשאר מספר קטן אחרי הניתוח, אולם אחרי הניתוח גם ללא משקפיים הראיה לרחוק עשויה להיות סבירה, ואפילו סבירה מאוד.

חשוב להדגיש כי ניתוח הקטרקט (הכולל בתוכו השתלת עדשה תוך-עינית) אינו מסוגל לתקן את איבוד הראיה במידה ואבדן ראיה זה נגרם מלכתחילה בשל סיבה אחרת שאיננה הקטרקט, כגון מחלת קרנית, רשתית או גלאוקומה. במילים אחרות, פגיעה בראיה שמקורה בקטרקט תתוקן, קרוב לוודאי על-ידי ניתוח קטרקט, ולעומת זאת במידה והפגיעה בראיה נובעת מסיבה אחרת, הגיוני שניתוח קטרקט לא יצליח לתקן את הפגיעה בראיה.

היכן בעין תונח העדשה התוך-עינית?

העדשה התוך-עינית מונחת במרכז האישון, מאחורי הקשתית. (הקשתית הינה טבעת רקמה צבעונית שמקיפה את האישון ומתרחבת או מתכווצת על מנת להתאים לכמויות אור משתנות.)
כשמנתח העיניים שלך יסיר את עדשת העין העכורה, הוא/היא ישאירו בעין את הקרום החיצונית דמוי השק, של העדשה הנקרא גם ‘קפסולה’. במהלך הניתוח העדשה התוך עינית המושתלת מונחת בכיס שנוצר בתוך הקפסולה המרוקנת של העדשה הטבעית.

דוגמא ציורית שתמחיש את חשיבות הקפסולה היא לחשוב על תפוז שמדמה את העדשה הטבעית. המנתח פותח פתח קדמי בקליפה, מרוקן את כל תוכן התפוז, ולתוך החלל שנוצר בתוך הקליפה תושתל העדשה המלאכותית באופן שהקליפה מחזיקה את העדשה החדשה במקום.

האם קטרקט יכול לחזור בשנית?

התשובה היא: לא. זאת מכיוון שהעדשה המלאכותית שמושתלת לא מתעכרת, אלא נשארת שקופה לתמיד. מאידך, לעיתים יכולה הקפסולה שמקיפה את העדשה החדשה לאבד משקיפותה עם הזמן, דבר שקורה לרוב באנשים צעירים אך יכול להופיע בכל גיל. במקרה של התעכרות הקופסית (הקפסולה) יש בידי המנתח אפשרות לנקות את העכירות על-ידי פתיחת פתח בקופסית בעזרת טיפול לייזר קצר ובטוח. מצב זה של התעכרות הקופסית האחורית נקרא גם בשם העממי (והמוטעה) ‘קטרקט משני’ ומשם הבלבול לגבי: האם קטרקט יכול או לא יכול לחזור פעם שנייה באותה העין.

מדוע חשובות בדיקות עיניים תקופתיות לכל אדם?

מחלות עיניים יכולות להתרחש בכל גיל. מחלות עיניים רבות אינן גורמות לסימפטומים עד לנקודה בה המחלה כבר גרמה לנזק בלתי הפיך. מכיוון שרוב מקרי העיוורון הינם ברי מניעה באם הם מאובחנים ומטופלים בשלב מוקדם, יש הגיון להיבדק ע”י רופא עיניים בבדיקת עיניים תקופתית. בדיקות אלו חשובות בעיקר בגיל המבוגר, כך שלאנשים מעל גיל 60 מומלץ לגשת לרופא עיניים, לעבור בדיקה יסודית, ובסיומה לשאול את הרופא מתי לדעתו חשוב להגיע לבדיקה הבאה. הרופא יחווה את דעתו בהתחשב בממצאים שמצא (או לא מצא) בבדיקה ובגיל המטופל. גם אלו שעדיין לא הגיעו לגיל 60 אבל שמסיבה זאת או אחרת מודאגים לגבי מצב העיניים שלהם (למשל בגלל מחלות עיניים במשפחה, תלונות או הפרעות בראיה, או סתם דאגה שלא מניחה להם) מומלץ להם לגשת לרופא עיניים דרך קופת-חולים ולבקש בדיקת עיניים שגרתית.