במהלך ניתוח קטרקט מוסרת העדשה הטבעית שבעין ומוחלפת בעדשה מלאכותית שהינה שקופה ותישאר תמיד שקופה. הסיבה להסרת העדשה הטבעית קשורה להתעכרות הדרגתית שלה, כך שבמקום להיות שקופה (כמו מים) היא הופכת בהדרגה להיות עכורה (כמו חלב).

לאחר ניתוח קטרקט אין אפשרות שהקטרקט יחזור, מכיוון שהעדשה המקורית אינה נמצאת יותר בעין. עם זאת, ישנו מצב הנקרא קטרקט משני, שבטעות נקרא באופן עממי חזרה של הקטרקט. קטרקט משני אינו קטרקט, אלא התעכרות של הקופסית האחורית שמושארת תמיד בניתוח המקורי, וברבע עד שליש מהמקרים עשויה לאבד את שקיפותה עם השנים. למזלנו ישנה דרך פשוטה למדי כדי להחזיר את השקיפות לעין, וזאת באמצעות טיפול לייזר מרפאתי, המבוצע באמצעות לייזר מיוחד המשמש למטרה זאת. היתרון הוא שלא מדובר על ניתוח חוזר המצריך כניסה לחדר-ניתוח, כי אם על פרוצדורת לייזר קצרה יחסית המבוצעת כדי להחזיר את השקיפות לעין.

טיפול לייזר זה נקרא קפסולוטומי, קפסולוטומיה, או פתיחת הקופסית האחורית באמצעות לייזר (ובאנגלית: capsulotomy). הוא נחשב לטיפול עדין יחסית, ועם הרבה פחות סיכון מניתוח הקטרקט המקורי. עם זאת, זוהי פעולה הדורשת מיומנות, דיוק וניסיון כדי להגיע לתוצאה אופטימלית.

במהלך הטיפול יאלחש הרופא את העין באמצעות טיפות, ירחיב את האישון, ואז יושיב את האדם לפני מכשיר לייזר המיועד למטרה זאת. הטיפול עצמו אינו כואב כלל, ובעצם גם אינו מורגש. עדשה תוצמד לעין המטופלת, דבר שיבטיח כי העין והעפעפיים לא יזוזו משמעותית במהלך הלייזר, ואז ירה הרופא המנתח יריות לייזר מיקרוסקופיות לכוון הקופסית האחורית העכורה, במטרה לפתוח פתח קטן (בגודל של כ- 2-3 מ”מ) שיאפשר ראיה חדה של העין. זהו טיפול שאנו מבצעים במרפאתנו בשכיחות יחסית גבוהה, וברוב המכריע של המקרים קיימת השתפרות כמעט מיידית בחדות הראיה, כך שכבר כעבור כשעה יכול האדם לחוש כי הראיה בעין צלולה וחדה יותר, וגם כי ישנו שיפור בכמות האור החודר לעין (תמונה בהירה חדה וצלולה יותר).

לסיכום, קפסולוטומי מבוצעת בחלק מהעיניים שעברו קטרקט, כאשר הקופסית האחורית מתעכרת, דבר שקורה מעצמו ואינו קשור כלל לאיכות הניתוח או להצלחתו. ברגע שזיהה רופא העיניים כי קיימת התעכרות כזאת, במידה ועוצמתה מצדיקה טיפול לייזר, יופנה האדם לביצוע טיפול זה ובמידה והטיפול אכן עבר בהצלחה קיימים כל הסיכויים שחדות הראיה תשתפר. מעניין לציין כי הסיבה להתעכרות זאת נובעת מחלוקה של תאי עדשה החשים שהעדשה המקורית איננה קיימת יותר, ומנסים (בחוסר הצלחה, כמובן) למלא את החסר. תופעה זאת שכיחה הרבה יותר בעיניים צעירות (למשל בילדים) שבהם תאי העדשה צעירים ובריאים. תהליך זה הינו נורמאלי לחלוטין ואינו אלא תהליך של ריפוי, בדיוק כמו יצירת צלקת או ריפוי שבר.  לכן אין מתייחסים להופעה של קטרקט משני כאל סיבוך או בעיה, אלא כאל תופעה נורמאלית המופיעה באחוז מסוים של מנותחי הקטרקט, לרוב בצעירים.  חשוב להדגיש שפתרון הלייזר לקטרקט משני הינו סופי ואין בז’רגון המקצועי מושג הקרוי “קטרקט שלישוני”.
במידה ובעין שלכם, או של קרוביכם, נמצא כי קיים קטרקט משני (שהינו בעצם התעכרות הקופסית האחורית) אני ממליץ לכם לשקול בחיוב ביצוע של טיפול לייזר שלו סיכויי הצלחה גבוהים, והינו קצר, פשוט ובטוח בהשוואה לניתוח הקטרקט שכבר עברתם באותה העין.

קפסולוטומיה- טיפול לייזר אחרי ניתוח קטרקט
טיפול לייזר הנקרא קפסולוטומיה יוצר פתח בקופסית האחורית (של העדשה) שהתעכרה. ניתן לראות בין החיצים את הפתח הצלול ומסביבו את הקופסית העכורה

אבחנה

אתר זה נכתב ע”י פרופ’ איתן בלומנטל. באתר תמצאו אינפורמציה מעמיקה על האבחון והטיפול בגלאוקומה ובקטרקט. האינפורמציה באתר איננה תחליף לייעוץ רפואי.

פוסט קשור

קפסולוטומיה- טיפול לייזר אחרי ניתוח קטרקט
האם לייזר לקטרקט משני (קפסולוטומיה) כואב
התשובה הקצרה היא לא!, מכיוון שאין בקופסית האחורית (שממנה מנקים את העכירות) כל סיבי כאב. התשובה הארוכה: במהלך פרוצדורת הלייזר מניחים עדשת מגע על העין, לאחר הרדמת העין, ופעולה זו עשויה להיות מעט לא נוחה,...
מנתח במהלך ניתוח קטרקט
למה חשוב לאבחן איזה סוג גלאוקומה קיימת אצלך?
גלאוקומה הינה קבוצת מחלות בעלות מאפיינים דומים (לחץ גבוה, פגיעה בעצב הראיה ופגיעה בשדה הראיה) אולם היא מתחלקת לסוגי גלאוקומה שונים, כגון: גלאוקומה ראשונית לעומת משנית גלאוקומה של זווית פתוחה לעומת...
' איתן בלומנטל ליד מכשיר לייזר
טיפולי לייזר לגלאוקומה
קיימים ניתוחי לייזר שונים לטיפול בגלאוקומה. לסוגי גלאוקומה שונים מותאמים סוגים שונים של טיפולי לייזר. בגלאוקומה של זווית פתוחה טיפול הלייזר הנקרא טרבקולופלסטי (trabeculoplasty) נועד להגביר את ניקוז הנוזל...
זרימת הנוזל התקינה בתוך העין
מהי גלאוקומה
מהי מחלת הגלאוקומה ומדוע כה חשוב לטפל בה? מחלת הגלאוקומה הינה מחלת עיניים שכיחה שמסוגלת לגרום לנזק משמעותי לעצב הראיה, וכתוצאה מכך עלול להיפגע שדה-הראיה, ובהמשך גם חדות-הראיה באותה העין. בגלאוקומה, אבחון...
Angle_HEB_narrow
גלאוקומה של זווית-צרה
(הנקראת גם גלאוקומה של זווית-סגורה) חולי הגלאוקומה מתחלקים לסוגים שונים, מכיוון שישנם סוגים שונים של מחלת הגלאוקומה, ולכן לא בכל עין מתבטאת הגלאוקומה באותה הצורה. לכן גם הסיבה לעליית הלחץ עשויה להיות שונה...