העדשה (crystalline lens)
מורכבת מאלמנטים אפיתליאלים בלבד. העדשה מוקפת ע”י קופסית (capsule) העשויה basement membrane עבה ביותר. העדשה האמבריונלית מצופה אפיתל מבחוץ (בגלל שנוצרה מאינבגינציה של כיס אפיתל) כך שהאפיתל בעצם “הפוך”, פונה כלפי פנים (עם ה basement membrane שלו הפונה החוצה). בשלב אמבריונלי מוקדם נעלמים תאי אפיתל מתחלקים מחלקה האחורי של העדשה. תאי האפיתל שממוקמים בחלק הקדמי, ובעיקר ב equator (בהיקף העדשה) ממשיכים להתחלק. אך מכיוון שהקופסית קשיחה יחסית, התאים החדשים דוחפים את קודמיהם למרכז, והעדשה הולכת ונהיית צפופה עם הגיל. מרכז העדשה (הצפוף יותר) נקרא nucleus (גרעין), ואילו ההיקף נקרא cortex. ה nucleus קשה יותר מה cortex. התאים החדשים נדחפים פנימה ע”י תאים חדשים הנוצרים אחריהם. בהדרגה התאים מאבדים את האלמנטים התאיים שלהם, ולבסוף גם את הגרעין. לבסוף הם מכילים רק ציטופלסמה. ככל שמזדקנים הגרעין גדל ומתקשה. תהליך זה מסביר בחלקו את תופעת ה- age related cataract and nuclear sclerosis. בניתוח קטרקט מוציאים את הגרעין ראשון. העדשה מוחזקת ע”י הגוף הציליארי ciliary body באמצעות חוטים עדינים ביותר הנקראים zonules. בניתוח cataract אנו מחליפים את העדשה האנטומית (crystalline lens) העכורה, בעדשה מפלסטיק (intra-ocular lens). ישנן IOL’s שמיועדות ללשכה הקדמית, וכאלו ללשכה האחורית. באם מתאפשר, נעדיף להשתיל עדשה בלשכה האחורית.
Uvea
אם-כן מורכבת מ: קשתית (iris), גוף העטרה (ciliary body), ומה- choroid.
Iris (קשתית)
לקשתית מספר שכבות: anterior layer (אין לה שם ייחודי), יש בה פיגמנט שלפי הכמות שלו נקבע צבע העין. ההבדל, אם-כן, בין עיניים כחולות, ירוקות ושחורות אינו בטיב הפיגמנט אלא רק בכמותו. השכבה הבאה היא הסטרומה, מורכבת מ connective tissue די דליל, המכיל כלי-דם עם דפנות עבות ואלסטיות, כדי שכלי-הדם לא יעברו collapse בזמן שהאישון מתרחב. השכבה הבאה הינה שריר חלק משני סוגים: ספינקטר צירקולרי המעוצבב פרה-סימפטטית, ושרירים רדיאלים (dilator) מעוצבבים סימפטטית. הספינקטר הרבה יותר עבה מה- dilator. השכבה האחורית (פוסטריורית) של ה iris היא ה pigment epithelium המורכב משני תת-שכבות, כל אחת בעובי תא אחד. תפקיד שכבה פיגמנטית זאת הוא למנוע חדירת אור לעין שלא דרך האישון. ה pigment epithelium אינו משפיע על צבע העין (זוהי השכבה האחורית של הקשתית, הפונה לכוון העדשה).
Ciliary body (גוף העטרה)
מורכב משני חלקים: pars plicata: שהינו החלק הקדמי, המורכב משלוחות (אצבעות) ואחראי להפרשת נוזל ה aqueous humor. Pars plana: (plane = שטוח), נמצא אחורית ל pars plicata, וקדמית לרשתית (הגבול האחורי של ה pars plana הוא ה- ora serrata. אורך ה ciliary body בערך 6 מ”מ. הוא מכיל מספר שכבות (מהחוץ-פנימה): השכבה הצמודה ל sclera – היא ה- ciliary muscle המעוצבב ע”י המערכת הפרה-סימפטטית. אצטיל-כולין מפעיל אותו, ואילו אטרופין משתק אותו. סיבי השריר הציליארי ערוכים במספר כוונים. פנימה לשריר נמצאת ה stroma שהינה connective tissue שחודרת לתוך השלוחות (אצבעות) של ה pars plicata. השכבה הפנימית ביותר של ה- ciliary body מורכבת משתי שכבות של אפיתל: pigmented שהיא השכבה החיצונית, ו- non-pigmented שהיא הפנימית, והינה המשכית לרשתית. השכבה הפנימית מפרישה את ה- aqueous humor לתוך נוזל הלשכה (מייצרת את נוזל הלשכה). ה zonules שמעגנים את העדשה למקומה, מתחברים ל basement membrane של ה- non-pigmented epithelium של גוף העטרה (ciliary body). אקומודציה (שנוי צורת העדשה באופן שהכוח שבירה שלה גדל) מתרחשת כאשר שריר ה- ciliary body מתכווץ, ומרפה את ה zonules. אבדן המתח של ה zonules גורם לעדשה לשנות את צורתה לצורה קמורה (שמנה) יותר. Cycloplegia הינה שיתוק פרמקולוגי של שריר ה ciliary body.
Choroid
נמצאת בין ה sclera לבין הרשתית. זוהי רקמה מאד וסקולרית ועשירה בפיגמנט. השכבה הפנימית של ה choroid, הנמצאת בקרבת הרשתית, נקראת choriocapillaris ותפקידה להזין את ה 1/3 החיצוני של הרשתית. Bruch’s membrane היא השכבה שבין ה choriocapillaris לבין ה retinal pigment epithelium (RPE). Bruch’s membrane הינה בעצם הגבול בין ה choroid לרשתית, ומכילה משני צידה את ה basement membranes שלה choriocapillaris מצד אחד, ושל ה RPE מהצד השני.
[button link=”https://www.glaucoma.co.il/additional-information/eye-structure/anatomy-lecture-part-4″ type=”icon” icon=”rss”]לפרק הבא: חלק ד'[/button] [button link=”https://www.glaucoma.co.il/additional-information/eye-structure/anatomy-lecture-part-2″ type=”icon” icon=”rss”]לפרק הקודם: חלק ב'[/button]
