טיפים כיצד לבצע בדיקת שדה ראיה באופן המדויק ביותר
כל החולים שלי, עד האחרון שבהם, לא אוהבים (ואפילו שונאים) לבצע בדיקת שדה ראיה, ההסבר ברור ומובן לגמרי לכל מי שאי פעם ביצע בדיקה כזאת: הבדיקה מעייפת, משעממת, ארוכה וחשוב מכל מלווה בתחושת החמצה של נקודת אור שאולי ראיתי ולא לחצתי, או לחליפין, לחצתי ואולי לא היה שם בכלל אור?
כל הסיבות הללו יחד, גורמות לכך שלעיתים קרובות יוצאים מבדיקת שדה-ראיה מתוסכלים, עייפים, משועממים והגרוע מכל, עם תחושת החמצה, ולעיתים גם תחושת חרדה: “האם הגלאוקומה שלי התקדמה?”
חשוב לי לומר לכם, שכל חולה ומטופל, ואפילו האדם הבריא ביותר שיבצע את הבדיקה תמיד יצא בהרגשה הזאת, מכיוון שכל מהות הבדיקה הינה לחפש מהו האור החלש ביותר שאותו הנבדק מצליח לראות. לכן, בממוצע חצי מהאורות שמראים אמורים להיות כאלו שלא בצלחתם לראות כלל, ואילו החצי השני מורכב מאורות שכן הצלחתם לראות, אבל ממש בקושי. פה ושם “זורקים לכם” גם כמה אורות חזקים יותר, פשוט בשביל שלא תאבדו את הסבלנות לגמרי.
אם כן, מה ניתן לעשות כדי לשפר את תוצאות שדה הראיה או לפחות לצאת מהבדיקה בתחושה מעט טובה יותר? להלן מספר עצות פשוטות:
-
רצוי לישון היטב בלילה שלפני הבדיקה.
-
כשאתם מתכננים את ההגעה לבדיקה, חשוב מאוד לא להגיע ברגע האחרון ולא להגיע בתחושה של לחץ (התחושה שיש לכל אחד מאיתנו כשהוא מרגיש שהוא הולך לאחר לפגישה ומסתכל כל שתי דקות על השעון כדי לוודא מה השעה). במילים אחרות, תחשבו את הזמן כך שתגיעו לבדיקה לפחות 15-20 דקות לפני הזמן, בנחת, בשקט, מתוך ידיעה שאחרי שתגיעו יוותר עוד זמן רב עד השעה שנקבעה לכם.
-
כשאתם מגיעים (כמו להרבה פעילויות רפואיות), לא מן הנמנע שיהיה תור המתנה ארוך כך שתוזמנו להיכנס לחדר הבדיקה רק זמן ממושך (לפעמים מאוד) אחרי השעה שנקבעה לכם. כלל זה ודאי נכון בכל הקשור למשך ההמתנה לבדיקות שדה-הראיה ברוב המכונים בארץ, לכן, הכלל הבא חשוב ביותר: “אל תתעצבנו ואל תכעסו”. ההיפך, הביאו איתכם ספר טוב, אוזניות עם מוזיקה, אוכל וכל דבר אחר שיעזור לכם להעביר את הזמן. חשוב מאוד שלא תקבעו אחרי הבדיקה שום פעילות שעלולה לגרום לכם להיות במתח ובלחץ זמן כדי להספיק להגיע אליה בזמן. …אם בסיום הבדיקה, במקום לעזוב את המקום, עוד תישארו כדי לסיים לקרוא את הפרק המותח בספר, זאת הוכחה שאכן הגעתם לבדיקה במלוא הסבלנות והרוגע!
-
בשעה טובה נכנסתם לבדיקה, חשוב לשמור על מצב רוח טוב ולא לכעוס או להתעצבן, לא על הבדיקה ולא על הטכנאית, זה אולי נשמע מוזר, אבל תאמינו לי, חולה מעוצבן שנכנס לבדיקה לא יבצע אותה באופן מיטבי, בדיוק כמו שנבחן המגיע לטסט בנהיגה אבל כועס על הבוחן, או שהוא לחליפין עייף ועצבני, מובטח לו שלא יעשה את הטסט על הצד הטוב ביותר, ועלול אפילו להיכשל בטסט.
-
אני לא מנסה לשכנע אתכם שאין סיבות לכעוס, אם זה האיחור עד כניסתכם לבדיקה, האופי המעצבן והמלחיץ של בדיקת שדה-הראיה, החרדות המלוות כל בדיקה רפואית, או אפילו הטכנאית שעשויה לפעמים לעבוד כשסבלנותה מזמן כבר פקעה, או סתם רעש בחדר הבדיקה או אור החדר שנדלק ונכבה. אולם, תזכרו תמיד כי כעס כשלעצמו פוגע באיכות הבדיקה יותר מכל דבר אחר, כך שבמקום לפתור בעיה, אתם מחריפים אותה משמעותית בכך שאתם כועסים, נלחצים ומתוסכלים.
-
במהלך הבדיקה כל הזמן תחשבו קדימה, אף פעם לא אחורה. זאת אומרת: אל תתייסרו ואל תתעצבנו על אור שפספסתם או על לחיצה שלחצתם לחינם. כל מה שקרה הוא מאחוריכם. תשכחו אותו, וחשבו רק על האור הבא. בנקודה זו חשוב לציין שהמחשב שנמצא בתוך מכשיר שדה-הראיה הוא מאוד מאוד חכם כך שהמכשיר יאמת אתכם מול כל תשובה שנתתם פעמיים ואפילו שלוש פעמים. זאת אומרת שאם היה אור ופספסתם אותו, המחשב יקרין את אותו האור מתישהו בהמשך הבדיקה לפחות פעם אחת נוספת (אם לא יותר), כדי לוודא אם אולי פספסתם אותו במקרה. לחליפין, אם לחצתם כשלא היה אור, המכשיר יבדוק אתכם שוב ושוב כך שבסופו של דבר יילקח הממוצע של כל הלחיצות שלכם באופן שאף לחיצה בודדת, מוטעית ככל שתהיה, לא תפגע ולא תילקח בחשבון בתוצאה הסופית.
-
ישנו טיפ מאוד חשוב שאני בטוח שרובכם לא מכירים אותו כלל. כשאתם לוחצים על הלחצן של הבדיקה שמונח בכף ידכם: “לחיצה ועזיבה”, המשמעות היא שראיתם את האור. אבל פה הטיפ שיהיה חדש לכם: אם תלחצו על אותו הכפתור מבלי לעזוב, זאת אומרת שאתם משאירים את האצבע לחוצה על הכפתור, המסר שאתם מעבירים למכשיר הוא “עצור את הבדיקה”, או במילים אחרות: לעשות פאוזה (pause). הפונקציה הזאת נבנתה לתוך המכשיר כדי לאפשר לנבדק לעצור את הבדיקה אם פתאום אתם צריכים לנגב את העין, לסדר את הכיסוי שמכסה את העין השנייה, לבקש מהטכנאית להעלות או להוריד את הכסא שאתם יושבים עליו, או אם מישהו התפרץ לחדר ברעש, פתח את האור ומפריע לכם לבצע את הבדיקה. אין זה נדיר שמטופל אחר מתפרץ לחדר הבדיקה בצעקות ובכעס ומטריד את הטכנאית, ובתוך כך גם את הנבדק שמבצע כרגע את הבדיקה בחדר. תזכרו שוב שלכם ממש אסור להיות אותו הנבדק הכועס, מכיוון שמובטח לו שיבצע את הבדיקה (לכשיגיע תורו) על הצד הגרוע ביותר…
את הטיפ הזה הטכנאיות לא אוהבות ללמד כי גם ככה היום עבודה שלהן ארוך ומייגע (ככלל: טכנאיות שדה-ראיה מרוויחות “נקודות לעולם הבא” בזכות העבודה הקשה והמתסכלת שהן מבצעות “בעולם הזה”). לכן תשתמשו באופציה הזאת (של לחיצה על הכפתור מבלי לעזוב) רק שאתם באמת חייבים. ברגע שלחצתם מבלי לעזוב חשוב שתגידו לטכנאית: “עצרתי את הבדיקה” כי אחרת היא עלולה לחשוד שמשהו במכשיר התקלקל או שהמחשב, באופן מפתיע, נתקע. גם אם לא תזדקקו אף פעם לטיפ הזה של “ללחוץ על הכפתור מבלי לעזוב”, הטיפ הזה יאפשר לכם להרגיש קצת יותר בשליטה, בעיקר מכיוון שלפעמים במהלך הבדיקה יש הרגשה שהבדיקה רצה ואתה רודף אחריה מבלי יכולת “להשיג” אותה. פה נתתי לכם כלי ייחודי המאפשר לכם לעצור את הבדיקה כשאתם מרגישים שהבדיקה “בורחת לכם” , להירגע, להתאפס ואז אחרי כמה שניות, להמשיך. הבדיקה תמשיך אוטומטית ברגע שתעזבו את הכפתור.
-
אם תאמצו את כל הנקודות שציינתי ותבואו במצב רוח יותר חיובי ופחות מותש, כעוס או עייף, יש סיכוי טוב שתוצאות הבדיקה ישתפרו. זה חשוב כיוון שכאשר רופא העניים מפענח את בדיקת שדה הראיה שלכם, לעיתים יקשה עליו לדעת האם לא ראיתם את האור (בגלל גלאוקומה) או שלחליפין לא לחצתם על הכפתור (כי לא הייתם מרוכזים). חשוב לציין כי הבדיקה מכילה הרבה מאוד אינפורמציה שעוזרת לרופא להגיע למסקנה הנכונה, אבל לפעמים יפענח רופא העיניים שלכם בדיקת שדה ראיה ויאמר: “משהו פה לא נראה לי, הבדיקה שונה מדי בהשוואה לכל הבדיקות הקודמות שלכם, או שיש בבדיקה מאפיינים שמפריעים לי להאמין שהיא מהימנה ומדויקת” ואז לשיקולו- יתכן וישלח אתכם לבצע בדיקה חוזרת בחודשים הקרובים. לכן חשוב שתזכרו תמיד שגם אם הבדיקה הנוכחית בוצעה באופן לא אמין ולא מיטבי, עדיין יכול רופא העיניים שלכם לקחת את התוצאות של הבדיקה החשודה בעירבון מוגבל, ותוך הסתמכות על הידע והניסיון שלו, ועל אינפורמציה נוספת שקיימת לגבי מצב הגלאוקומה שלכם (כמו לחצים, שדות ראיה קודמים ובדיקת העין ועצב הראיה).
-
לסיום, שיהיה לכם בהצלחה. ותזכרו תמיד, זאת רק בדיקה, ואפשר כשלא הולך טוב, לומר לרופא – “אני מבקש לעשות את הבדיקה שוב, יש לי הרגשה שבאותו יום לא הייתי במיטבי”.
שיהיה לכם רק בריאות.
