אמסלר גריד הינה בדיקה פשוטה שהחולה יכול לבצע בביתו, המיועדת לבדוק את אזור הרשתית המרכזי, הנקרא מקולה, ובפרט לשלול הופעה של מחלה הנקראת ניוון של המקולה. בדיקה פשוטה זאת מאפשרת לנבדק לוודא את תפקוד המקולה ולאמת אם קיימת הפרעה כלשהי. סוג ההפרעות שמבחן זה עשוי למצוא כוללות: עיוות של מרכז הראיה, אזורים עם חסר ראייה […]
אמסלר-גריד (Amsler grid) Read More »
זריקות תוך עיניות של תרופה הנקראת אבסטין חוללו מהפיכה בטיפול באחת ממחלות הרשתית הקשות, הנקראת “ניוון גילי של המקולה” או באנגלית- AMD שפירושו- Age Related Macular Degeneration.זוהי מחלה קשה של הרשתית שברוב מדינות העולם המפותח הינה הסיבה מספר אחת לעיוורון בגיל המבוגר. גם בישראל כך המצב, כאשר חולי AMD מהווים אחוז משמעותי מכלל מחזיקי תעודות
מה מבדיל זוג משקפיים אחד ממשנהו? פרק זה יעסוק בשאלה: ממה מורכבות המשקפיים שאתם לובשים? ומה מבדיל זוג משקפיים אחד ממשנהו?ראשית, תאור קצר של המשקפיים עצמן: כל אחת מהעדשות מאופיינת על ידי מספר הנקרא גם “חוזק התיקון”, ומבוטא ב”דיופטר”. תיקון זה יכול להיות מסוג “פלוס” או לחליפין מסוג “מינוס”. ככל שהמספר גבוה יותר (גם בפלוס,
מה מייחד כל זוג משקפיים Read More »
לפניכם תיאור של כל אחת מהפרעות הראיה הדורשת תיקון של משקפיים, כך שאם אתם או מישהו מבני משפחתכם מרכיב משקפיים, תוכלו להבין טוב יותר מה מאפיין את הפרעת הראיה שלכם, מה מיוחד במשקפיים הנחוצות לכם, ומה טומן לכם העתיד מבחינת השינויים בראיה. למרות שכל אדם מרכיב משקפיים ייחודיים לו, השונות ממשקפיו של כל אדם אחר,
הפרעות ראיה הדורשות הרכבת משקפיים Read More »
מיופיה: קוצר ראיה המתבטא בצורך במשקפיים כדי לראות טוב לרחוק מיופיה הוא מצב שבו העין הבריאה היא מעט יותר גדולה, בכמה מילימטרים, מהגודל הסטנדרטי. כתוצאה מכך, התמונה לא נופלת באופן חד על הרשתית ויש צורך להרכיב משקפיים (או עדשות מגע), כדי לתקן את הפוקוס ולראות ברור. נשאלת השאלה: מדוע העין גדולה יותר מהגודל הסטנדרטי? התשובה
קוצר ראיה (מיופיה) Read More »
עיניים הזקוקות למשקפיים מתחלקות לקצרות רואי ולארוכות רואי. קצרי ראיה (מיופיה) זקוקים למשקפיים מסוג מינוס, בעוד שארוכי ראיה (היפראופיה, היפרופיה) זקוקים למשקפיים מסוג פלוס. עין ארוכת רואי (הנקראת באנגלית היפראופיה), הינה עין מעט קטנה מהממוצע. אם עין ממוצעת שאינה זקוקה למשקפיים גודלה בערך 24 מ”מ, הרי עין היפראופית תהיה לרוב קטנה במ”מ אחד עד שניים
אורך ראיה (היפראופיה) Read More »
עמוד זה עוסק באסטיגמציה (שנקרא גם אסטיגמטיזם), ובצילינדר. אלו שני ביטויים שאנשים שמרכיבים משקפיים שומעים לעיתים קרובות, אבל לא תמיד קיבלו הסבר מעמיק לגביהם. אחרי ההקדמה הזאת אנסה להסביר מונחים אלו במילים פשוטות. אסטיגמציה (ובאנגלית: astigmatism) מתארת בעיה הקיימת בעין (או ליתר דיוק בקרנית), בעוד שהתיקון במשקפיים שמנסה לבטל בעיה זאת (הנקראת אסטיגמציה) נקרא צילינדר.
אסטיגמציה וצילינדר Read More »
כל אדם במהלך חייו עובר שינויים שונים במבנה ובתפקוד גלגל העין. אלו הם שינויים נורמאלים ואינם מעידים על מחלה. אחד השינויים האלו קשור לכך שהעדשה הטבעית, המבצעת את הפוקוס בתוך העין וכתוצאה מכך מאפשרת מיקוד (התמקדות), עם השנים הופכת להיות פחות ופחות גמישה, וכתוצאה מכך, היכולת לבצע פוקוס למרחקי הסתכלות שונים אובדת עם השנים. בדרך
החלשות הראיה לקרוב (צורך במשקפי קריאה מעל גיל 45) Read More »
אין זאת בשורה משמחת כשאדם שכל חייו לא נזקק למשקפיים ופתאום, בגיל 45 או 47 “נשבר” ופונה לאופטומטריסט בתלונה שאינו מצליח לראות עוד בחדות לקרוב, ובעצם מתקשה לקרוא אותיות קטנות ובפרט לאורך זמן. הקריאה הופכת לקשה, ואפילו פעולות פשוטות כמו הסתכלות על “המספר הנכנס” בפלאפון או קריאה של אינפורמציה מה”פאלם” הופכים לכמעט בלתי אפשריים. מה
חשוב לזכור כי במהלך החיים של כל אדם ישתנה מספר המשקפיים פעמים רבות, לרוב פעם בחמש עד עשר שנים, אך לעיתים אפילו מדי שנה. מספר המשקפיים בדרך כלל משתנה בקצב מהיר בגיל ההתבגרות, בהקשר לגדילה וצמיחה של שאר הגוף. בנוסף, מספר המשקפיים ישתנה שוב בקצב מהיר בגילאי השישים המאוחרים והשבעים כשהקטרקט עדיין שקוף למחצה, אולם
מדוע מספר המשקפיים שלי משתנה כל מספר שנים Read More »
