התשובה לשאלה זו פשוטה. כל רופא עיניים, במהלך בדיקת עיניים שגרתית בודק את שקיפות העדשה הטבעית שיש לנו בכל אחת מהעיניים, עדשה שנולדנו איתה. רופא העיניים מאבחן האם העדשה עדיין שקופה או שהחל בה תהליך שנקרא קטרקט.  לפי מידת השקיפות של העדשה ניתן לומר אם קטרקט כבר קיים או שעדיין לא התחיל.

במילה “עדיין” כוונתי היא, שכל אדם מעל גיל 40 יתחיל לפתח עכירות של העדשה שהולכת ומתגברת מאוד מאוד לאטת לאורך תקופה של כשלושה עשורים (כן, 30 שנה), כך שבגיל 65- 75, כל אחד עם המזל שלו, תגיע העכירות לרמה כזו שתצדיק ניתוח. בנקודה זאת רופא עיניים יאמר, הקטרקט שלך “בשל לניתוח”.

בנוסף לשקיפות העדשה יתרשם רופא-העיניים גם מחדות הראיה שתיבדק על ידי לוח מספרים מואר שממנו תצטרכו לקרוא אותיות שהולכות וקטנות.  רופא העיניים ישווה את חדות הראיה שלכם עם מידת השקיפות, או לחליפין העכירות, של העדשה.  מהשוואת שני נתונים אלו יוכל רופא-העיניים שלכם לומר לכם מה מצב הקטרקט בכל אחת מהעיניים.

אם כך, כל מה שצריך לעשות כדי לאבחן קטרקט הוא לפנות לרופא-העיניים שלכם בקופת-החולים לעבור בדיקה שגרתית, וללמוד ממנו מה מצב שקיפות העדשה בעיניכם (או במילים אחרות: “מה מצב הקטרקט”).  רוב החולים שיעברו בדיקת עיניים אצל רופא-העיניים שלהם לא ישמעו ממנו\ממנה מה מצב העדשה והקטרקט מפני שאין לו משהו חדש לבשר.  אם אתם בכל זאת מתעניינים מה מצב העדשה, כל מה שעליכם לשאול הוא, “האם העדשה שלי צלולה?” או, “מהי כמות הקטרקט שאתה מתרשם שיש לי והאם הוא מתקרב למצב של קטרקט הבשל לניתוח?”.

ללא בדיקת עיניים שתבוצע על-ידי רופא אין באפשרותכם לדעת מהו מצב הקטרקט, מכיוון שגם אם תחושו שראייתכם איננה כפי שהייתה בעבר, אין בידיכם כל דרך לדעת מה הסיבה לירידה בחדות הראיה.  זאת מכיוון שירידה בחדות ובאיכות הראיה יכולה לנבוע מקטרקט, ממשקפיים שאינם מתאימים עוד, וממגוון רחב של מחלות עיניים אחרות כגון מחלות רשתית, קרנית, גלאוקומה וכדומה שאף הן יכולות לפגוע בראיה.

מה שמאפיין את החלשות הראיה הנובעת מקטרקט הוא היכולת של הרפואה המודרנית, באמצעות ניתוח קטרקט, לתקן את הראיה במלואה.  וכשאני אומר “במלואה”, הכוונה היא לכך שאם הראיה נחלשה אך ורק מקטרקט (ולא קיימות בעין מחלות-עיניים נוספות), קיים סיכוי טוב ואפילו מצוין שרופא-עיניים המומחה לניתוחי קטרקט יוכל להחזיר את מלוא הראיה שהייתה למטופל בעבר.  הרופא יבצע זאת על-ידי הוצאת העדשה העכורה (הקטרקט) מהעין והשתלה של עדשה מלאכותית זכה ושקופה במקום העדשה הטבעית שהוצאה.

חשוב להדגיש כי עכירות העדשה מקשה לא רק על החולה לראות בבירור, אלא גם על הרופא להסתכל פנימה אל תוך העין.  במקרים של קטרקט מתקדם יתקשה רופא העיניים לבדוק את תוך-העין ואת מצב הרשתית, ולכן קשה, או בלתי אפשרי, לאבחן קיומן של מחלות נוספות בעין.  לאחר הניתוח, כאשר ציר-הראיה אינו חסום עוד על-ידי העכירות, יוכל הרופא להתבונן ברשתית ולאבחן אם קיימות מחלות נוספות הדורשות טיפול.

חשוב לציין שתהליך התפתחות הקטרקט הינו תהליך איטי ביותר.  כל-כך איטי שלעיתים החולה ייבדק שנה אחרי שנה ואילו מצב העדשה לא יראה שונה מהמצב בשנה הקודמת.  זאת מכיוון שפרק הזמן שבמהלכו מבשיל הקטרקט עשוי לקחת, כאמור, עשרים ואפילו שלושים שנה, עד למצב בו המטופל יזדקק לניתוח.

לסיכום, קטרקט הינו מצב שקיים אצל כל אדם שעבר את גיל 40.  רובנו חיים איתו ללא כל הפרעה, ולרוב לא מרגישים אותו כלל.  כאשר קטרקט מתקרב לשלב בו הוא בשל, חשים בטשטוש ראיה מסוים.  לעיתים יזדקק המטופל הנמצא בשלב זה להחליף את תיקון המשקפיים לעיתים קרובות (אפילו מדי שנה).  בנקודת זמן מסוימת יאמר לכם רופא-העיניים שלכם כי הגיע זמן לבצע ניתוח קטרקט היות והקטרקט “בשל לניתוח”, באחת, או בשתי, העיניים.  בשלב זה יפנה אתכם רופא העיניים שלכם למנתח קטרקט שיבדוק אתכם באופן יסודי, וממנו תשמעו בפירוט רב יותר על מצבכם.  במידה וגם הוא\היא יתרשמו שהקטרקט אכן בשל לניתוח תוכלו לקבל ממנו תאריך לניתוח, ובפעם הבאה שתגיעו יהיה לניתוח עצמו.

כל שנותר לי הוא לאחל לכם: ‘בהצלחה’.