קטרקט הינו מצב שכיח, המופיע לרוב החל מגיל 60-65, ושכיח מאוד בשנות השבעים והשמונים.  הופעת קטרקט הינו מצב שבו העדשה הטבעית שיש בעין שלנו (העדשה שאנחנו נולדים איתה), מחליפה את צבעה לאט-לאט, משקופה (כמו מים) לעכורה (כמו חלב).  בעוד שדרך עדשה שקופה ניתן לראות בבהירות ובחדות, הרי ברגע שהעדשה הופכת לעכורה אין אפשרות לראות דרכה, ועקב כך התמונה שרואים הופכת למטושטשת ומעורפלת.

המצב סעכין הסובלת מקטרטק דומה להסתכלות דרך שמשה מלוכלכת או דרך וילון.  התפתחות של קטרקט קשורה לרוב בשינויים הקשורים לגיל, אך עלולה להיגרם גם בשל חבלה לעין, מחלות שונות (כגון סוכרת קשה) או נטילת תרופות נדירות מסוימות.  בנוסף, גורמים גנטיים (תורשתיים) שונים עלולים להשפיע על הגיל שבו מופיע הקטרקט לראשונה, ועל קצב התפתחותו.

העדשה הבריאה שאיתה כולנו נולדנו הינה שקופה לחלוטין, ותפקידה הוא מיקוד קרני האור על הרשתית כדי שתתקבל תמונה חדה וברורה (שהתמונה שמתקבלת תהיה בפוקוס).  במובן זה העדשה שיש לכולנו בתוך העין זהה בתפקודה לעדשה שבתוך מצלמה.  אף כי עדיין לא ידועים כל התהליכים והסיבות המובילים לקטרקט, ידוע בוודאות כי קטרקט אינו נגרם בגלל שימוש יתר בעיניים ואינו מקלקל את העיניים באופן בלתי הפיך.

הופעת קטרקט מתבטא לרוב בשילוב של התלונות הבאות: טשטוש ראייה שאינו מלווה בכאב, תדירות גבוהה של שינוי במרשם המשקפיים (הצורך להחליף את המשקפיים מדי כמה חודשים), סינוור חזק במיוחד מאורות ופנסים (כגון סנוור חזק מאורות רכב הנוסע מולך בזמן נהיגה) כפל ראייה בעין אחת, צורך בתאורה חזקה לקריאה, ראיית לילה שנחלשת ושינוי בראיית צבעים בכיוון של דהוי או צהוב.  חשוב לציין כי רק רופא עיניים מסוגל לאבחן קטרקט באופן ודאי, כך שגם אם אתה סובל מכל התופעות הנ”ל (או מחלקן), אין זה מעיד על כך שהסיבה היא קטרקט, אך כל אחת מהתופעות הללו מצדיקות פנייה לרופא-עיניים כדי לעבור בדיקת עיניים יסודית שבסופה תתקבל אבחנה ובמידת הצורך, גם טיפול.

קצב ההתפתחות של קטרקט שונה מאוד מאדם לאדם, ולעתים קרובות גם מעין לעין של אותו אדם. למעשה, יתכן שקצב ההתפתחות ישתנה גם באותה העין: לרוב מדובר בהתקדמות איטית ביותר במשך שנים רבות, ואז ללא כל סיבה או הסבר, הקטרקט מתקדם בקצב מהיר כך שתוך מספר חודשים הראיה מטשטשת באופן משמעותי, לעיתים עד כדי צורך בניתוח.  שכיח מצב שבו הקטרקט משמעותי יותר באחת העיניים (שעין אחת מסיגה את השנייה).  מרבית מקרי הקטרקט מתפתחים לאט מאוד, בהדרגה, לאורך תקופה של שנים רבות ואפילו עשרות שנים.

הטיפול בקטרקט בשל שכבר מפריע לראיה במידה משמעותית הוא ניתוח להוצאת הקטרקט והשתלה של עדשה תוך-עינית.  לא קיימות טיפות או תרופות שמונעים יצירה של קטרקט, ואין בנמצא טיפול כלשהו שעוצר את התקדמות הקטרקט, משפר את המצב או משפר את הראיה שנחלשה מקטרקט.  לכן, הטיפול היחיד שהוכח כיעיל (ואפילו יעיל מאוד) הוא ניתוחי.

קטרקט הינו הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון בעולם, וזאת עקב חוסר יכולתה של הרפואה בארצות המתפתחות לבצע ניתוחים כה רבים עקב מחסור בחדרי ניתוח, רופאים מיומנים בניתוח עדין זה, מכשור מתאים, וכמובן בכסף.

למזלנו, קיימת בישראל מערכת בריאות רחבה ומצויינת המאפשר לכל חולה לקבל את הטיפול הנחוץ עבורו, במימון קופת-החולים.  מאז שהופיעו הביטוחים המשלימים, קיימת אפשרות לא רק לקבל את הניתוח הדרוש, אלא גם לבחור את בית-החולים ואפילו לבחור את המנתח שיבצע עבורך ניתוח זה.

המשך קריאה:

כיצד מאבחנים קטרקט
אילו בדיקות עוברים לפני ניתוח קטרקט
קטרקט- האם מדובר בניתוח קשה

[button link=”https://www.glaucoma.co.il” type=”icon” icon=”rss”]לדף הבית[/button]