בתמונות הבאות תוכלו להתרשם כיצד נראה חדר ניתוח במהלך ניתח עיניים. תתרשמו מהבגד הסטרילי שלובש המנתח, מהמיקרוסקופ שהינו פריט הציוד הגדל והיקר ביותר בחדר, ומעבודת המנתח שמושקע כולו בהתבוננות וריכוז לתוך המיקרוסקופ, כאשר בידיו מחזיק את המכשור ואיתו מנתח את העין.
סיור בתוך חדר-ניתוח עיניים Read More »
מטופלים הפונים אליי בתלונה של ירידה בראיה עוברים במרפאתי סדרת בדיקות מקיפה במטרה לאבחן ביסודיות את הסיבה לירידה בראיה. קיימות סיבות אפשריות רבות כגון קטרקט, דימום בעין, מחלת רשתית, גלאוקומה, מחלת קרנית, דלקת תוך-עינית ומחלות עיניים רבות אחרות. אם בבדיקה יתברר כי הסיבה לטשטוש הראיה היא קטרקט אסביר לחולה מהן האופציות העומדות לרשותנו כדי לשפר
אילו בדיקות עוברים לפני ניתוח קטרקט Read More »
חולים רבים שואלים את רופא העיניים שלהם אם מדובר בניתוח קשה. התשובה היא: “תלוי עבור מי”. עבור הרופא המנתח זהו ניתוח עדין ומדויק הדורש ריכוז רב וניסיון, ולעומת זאת עבור החולה הניתוח פשוט למדי. המטופל שוכב על מיטת חדר-הניתוח ומחובר למוניטור הבודק את קצב הלב, הוא מקבל אספקת חמצן ופניו מכוסים בכיסוי המבטיח את סטריליות
קטרקט- האם מדובר בניתוח קשה? Read More »
במהלך ניתוח הקטרקט המנתח יוציא את העדשה הטבעית העכורה מהעין וישתיל עדשה תוך עינית מלאכותית במקומה. כיצד יוציא המנתח את העדשה העכורה (הקטרקט) מהעין? ישנן שתי גישות בסיסיות להוצאת העדשה העכורה מהעין, בשלמות, או פירורים פירורים (ראה איור). בשיטה הראשונה יבוצע חתך שיאפשר את הוצאת העדשה בשלמותה, חתך דרכו תושתל עדשה מלאכותית. בשיטה השנייה, במהלך
שתי שאלות שכיחות שאני נשאל על-ידי מטופלים הזקוקים לניתוח קטרקט הן: האם הניתוח כואב והאם הניתוח מסוכן. לגבי השאלה השנייה, כתבתי פרק באתר שבו תוכלו ללמוד על הסיכונים והסיבוכים של ניתוחי קטרקט. לגבי השאלה הראשונה, ‘האם הניתוח כואב’, תשובתי היא כי במהלך הניתוח אכן מרגישים את המנתח עובד ולעיתים ניתן גם לחוש בנגיעה, דקירה קלה
האם תחוש כאבים במהלך ניתוח קטרקט Read More »
ניתוח הקטרקט הינו אם כן אחד הניתוחים השכיחים ביותר כיום, ובעל רמת בטיחות גבוהה יחסית, בהשוואה לסוגי ניתוח אחרים. בסדרות גדולות של מאות אלפי ניתוחי קטרקט חושב הסיכוי הממוצע לכך שבעין שהינה בריאה (פרט לקטרקט) יתפתחו בזמן, או בעקבות, הניתוח בעיה או סיבוך כלשהם. נמצא כי ישנו, קרוב לוודאי, פחות מ 5% סיכויים שתופיע בעיה
מהם הסיכונים והסיבוכים העלולים לקרות בניתוח קטרקט Read More »
מייד עם סיום ניתוח הגלאוקומה או ניתוח הקטרקט, הרופא המנתח יעדכן את החולה כי הניתוח הסתיים בהצלחה. בעזרת האחות, החולה המנותח יצא מחדר הניתוח, ויעבור לחדר שבו ישהה כשעה בהשגחה. כאשר המנותח מרגיש שחזר לאיתנו, ובמידה והניתוח מבוצע במסגרת אשפוז-יום (כפי שקורה כיום ברוב המקרים), המנותח ישוחרר לביתו עם הוראות מתאימות. במידה והמטופל בחר או
מה יקרה אחרי הניתוח Read More »
מהי עדשה תוך-עינית? עדשה תוך-עינית הינה דיסקה שקופה העשויה מחומר אקרילי שהינו שקוף לחלוטין. קוטר העדשה הינו 6 מילימטרים, ועובייה פחות ממילימטר. עדשה מלאכותית זאת מושתלת לתוך העין במהלך ניתוח קטרקט על מנת להחליף את העדשה הטבעית של העין, שאותה מוציא המנתח במהלך הניתוח. במילים אחרות, במהלך הניתוח יוציא המנתח את העדשה הטבעית שהתעכרה, ויחליף
עם השנים פותחו מאות סוגי עדשות שיוצרו והושתלו בעולם. כל אחת שונה במקצת מקודמתה ומכניסה שיפור נוסף בדרך לעיצוב האידיאלי. גם היום ממשיכות העדשות להשתנות ולהשתפר, אם כי כבר לפני 15 שנים היו תוצאות ניתוחי הקטרקט טובות ביותר מבחינת מבנה העדשה והתאמתה לעין. כיום מושתלות ברחבי העולם כ- 5 מיליון עדשות תוך-עיניות מידי שנה. קיימות
סוגי עדשות תוך-עיניות Read More »
קשה היום לדמיין את ניתוח הקטרקט ללא השתלת עדשה תוך-עינית. כפי שציינתי, במידה ולא מושתלת עדשה תוך-עינית, יהיה צורך לתקן את הראיה בעזרת משקפיים עם עדשות עבות ומסורבלות במיוחד, שקשה מאוד (ולעיתים בלתי-אפשרי) להתרגל אליהן. מעניין סיפורו האמיתי של ד”ר הארולד רידלי, הרופא הראשון שהשתיל עדשה תוך-עינית לאדם. הסיפור מתחיל במטופל של רופא עיניים זה,
איך נולד הרעיון להשתיל עדשה תוך-עינית? Read More »
