בדיקה זו משמשת לאיבחון ולמעקב אחר התקדמות המחלה
גלאוקומה הינה מחלה שכיחה המופיעה לרוב בגיל המבוגר. שכיחותה כ- 2-4% מהאוכלוסייה מעל גיל 40, בעוד שמעל גיל 80 שכיחותה עולה עד מעל 6%. בגלאוקומה ניזוק עצב הראיה מלחץ תוך-עיני מוגבר בעין, לחץ שלאורך שנים פוגע בסיבי עצב הראיה, נזק שהינו בלתי-הפיך. מתוך מקרי העיוורון בישראל גלאוקומה מדורגת כגורם השני בשכיחותו. ניתן לטפל בגלאוקומה בהצלחה באמצעות טיפול תרופתי הניתן כטיפות עיניים, באמצעות לייזר ובמקרים קשים במיוחד, בעזרת ניתוח.
רוב מקרי העיוורון מתרחשים עקב איחור באבחון המחלה. ברוב המכריע של החולים אין גלאוקומה מלווה בכאבים, ומרבית החולים אינם מרגישים באבדן (צמצום) שדה הראייה. עקב כך, לצערנו, מאובחן חלק נכבד מהחולים בשלב מתקדם של המחלה, אחרי שנים רבות שבהם לחץ תוך-עיני גבוה פגע בעצב הראייה, בלא שטופלו. בארה”ב ידוע סיפורו של שחקן בייסבול מפורסם שסבל מגלאוקומה מתקדמת בלא שידע על כך. הוא אובחן לראשונה רק כשאיבד לחלוטין את הראיה באחת מעיניו, בעוד שבשניה כבר סבל מנזק מתקדם. חשיפת סיפורו הביאה לעלייה במודעות ולצורך להיבדק לגלאוקומה מעל גיל 40, גם אם אין סימפטומים או תלונות. בפרט חשובה בדיקת סקירה (screening) אם בן-משפחה מקרבה ראשונה ידוע כסובל מגלאוקומה.
לאחרונה פותחו מספר מכשירי הדמיה המאפשרים למדוד את עובי ה- retinal nerve fiber layer, שהינה השכבה הפנימית מתוך 10 שכבות הרשתית. שכבה זו מורכבת מהאקסונים של תאי-הגנגליון, אותם אקסונים שמתאחדים ליצור את עצב הראייה. מכיוון שעובי שכבה זאת כ- 30-150 מיקרון (תלוי במיקום ברשתית), ומכיוון שהינה שקופה לחלוטין, היכולת למדוד שכבה זאת בדיוק רב מהווה פריצת דרך באבחנה ובמעקב של מחלת הגלאוקומה.
ישנן שתי דרכים למדוד את מידת הנזק הנגרם בגלאוקומה. שדה-הראיה נותן אינדיקציה על נזק תפקודי, בעוד מראה עצב הראיה ויותר מכך, עובי ה- retinal nerve fiber layer נותנים אינדיקציה על אבדן רקמת עצב. בעוד ששדה-הראיה הינה בדיקה סובייקטיבית הנמשכת 20-30 דקות, ניתן כיום לדמות ולמדוד את הנזק מגלאוקומה באמצעות בדיקה שאורכת מספר דקות, אינה דורשת הרחבת אישון, והינה אובייקטיבית לחלוטין.
במחלקת עיניים במרכז הרפואי רמב”ם, בניהולו של פרופ’ איתן בלומנטל, מופעל מזה מספר שנים מכשיר מסוג: Scanning laser polarimeter (GDx), המאפשר למדוד את עובי שכבת סיבי הרשתית בדיוק רב, ובכך לתרום לאבחנה של גלאוקומה. יותר מזאת, על-ידי מדידות חוזרות מדי מספר חודשים עד שנים ניתן לעקוב אחר התקדמות המחלה. מעקב זה מאפשר לווסת את הטיפול באופן המתאים לחומרת המחלה בכל עין ועין.
המכשיר, הנקרא GDx (קיצור ל: Glaucoma diagnosis), סורק את הרשתית בזמן של כשניה אחת, ויוצר מפה המפרטת את עובי ה- retinal nerve fiber layer ברשתית המרכזית, ובפרט מסביב לעצב הראיה. הדמיה זאת מבוססת על שינוי הקיטוב של קרני-האור, קיטוב המשתנה כפונקציה של עובי ה- retinal nerve fiber layer בכל נקודה ונקודה על-פני הרשתית. לצד מפה זאת מספק המכשיר חישובים סטטיסטיים המלמדים על מידת הנזק בכל אזור ואזור ברשתית. זהו מכשיר ה- GDx הראשון המוצב בישראל, וביכולתו להביא לשיפור האבחנה והמעקב בחולי הגלאוקומה.
למאמר מעמיק המסביר על אמצעי ההדמיה השונים: לחץ כאן
בתמונה מספר 1 ניתן לראות סדרה של מיפויי GDx המדגימים נזק הולך ומתגבר ממצב נורמאלי (משמאל) ועד לעיוורון מוחלט (מימין).
תמונה 2 מדגימה מיפוי של עין עם גלאוקומה קשה.
A: שדה הראיה הנראה פגוע בחלקו התחתון (האזור השחור). שים לב כי שדה הראיה “הפוך” כך שנזק תחתון בשדה-הראיה מתאים לנזק עליון ברשתית.
B: מראה עצב הראיה כפי שמתקבל בפלט ה- GDx.
C: מפת GDx מראה את עובי שכבת ה- retinal nerve fiber layer.
D: אנליזה סטטיסטית מראה את עומק הנזק בכל נקודה ונקודה. החלק העליון נראה פגוע ביותר. שים לב כי גם בחלק התחתון ניתן לראות נזק, שבדיקת שדה-הראיה לא הצליחה להדגים (שדה הראיה העליון נראה תקין בתמונה A).
E: אנליזה סטטיסטית של הנזק בהשוואה לטווח הערכים הנורמאלי.
ספרות:
- Blumenthal EZ and Weinreb RN. Assessment of the retinal nerve fiber layer. Surv Ophthalmol, 2001. 45: p. S305-12; discussion S332-4.
- Bowd C, Zangwill LM, Berry CC, Blumenthal EZ, Vasile C, Sanchez-Galeana C, Bosworth CF, Sample PA, Weinreb RN. Detecting early glaucoma by assessment of retinal nerve fiber layer thickness and visual function. Invest Ophthalmol Vis Sci, 2001. 42(9): p. 1993-2003.