בפרק זה נעסוק בטיפול לייזר הנקרא אירידוטומי.  זהו טיפול נפוץ המבוצע בעיניים עם זוית-צרה, עיניים הנמצאות בסיכון לפתח התקף חריף

של גלאוקומה של זוית-סגורה.  שמות נוספים של טיפול לייזר זה כוללים: אירידוטומיה, אירידקטומי, אירידקטומיה. באנגלית נקראת הפרוצדורה: iridotomy, או בשמו המלא: laser peripheral iridotomy / iridectomy, או בקיצור: PI או LPI.

אחד המאפיינים של חולים רבים הזקוקים לטיפול זה היא העובדה שמתוך בריאות שלמה, ולעיתים ללא כל בעיות עיניים קודמות, מחליט רופא העיניים, די בהפתעה, כי אתם זקוקים לטיפול לייזר. אכן זו איננה בשורה נעימה, וחלקכם וודאי יישב מול המחשב ויגלוש במרחבי האינטרנט בניסיון למצוא הסבר ואינפורמציה על מחלה זאת ועל הטיפולים האפשריים.

ככלל, חולים הזקוקים לטיפול לייזר מסוג אירידוטומי מתחלקים לשניים: אלו שעברו (או נמצאים במהלך) התקף חריף של גלאוקומה סגורת-זווית ולעומתם אלו הנמצאים בסיכון לפתח התקף שכזה בעתיד. ראשית נתחיל בשאלה: מהו התקף חריף של גלאוקומה סגורת-זווית?

ובכן, מדובר על מצב חריף (אקוטי, מיידי) שבו הלחץ בתוך העין עולה בפתאומיות לערכים גבוהים ביותר. עין כזאת תסבול מכאבים חזקים ביותר, אודם וטשטוש ראיה. הכאבים הינם כה חזקים שברוב המקרים האדם יפנה לחדר מיון בתלונות של כאבים מאוד חזקים בעין ולעיתים גם מלווים בכאבי ראש חזקים. כאבים אלו מלווים לעיתים גם בבחילות והקאות, ושכיח כי הכאבים והבחילות אינם מיוחסים (על ידי החולה ולעיתים גם על-ידי הרופא) לעין משום שהינם כה חזקים. חולים אלו מוגדרים כחולים קשים, הן בגלל הכאב, והן בגלל הנזק שעלול להיגרם לעין מעליית לחץ משמעותית זאת. הטיפול בהתקף כזה כולל תרופות חזקות ביותר להורדת לחץ, הניתנות בטיפות, כדורים ולעיתים אף בשתייה.

מהלך הטיפול
אחרי ירידה מסוימת בלחץ (ובכאבים) ניתן לגשת לטיפול הממוקד בבעיה – טיפול הלייזר הנקרא אירידוטומי. טיפול זה כולל ביצוע נקב (חריר) קטן בתוך העין, נקב המשמש לאיזון הלחצים. חריר קטן זה, שבעבר היה מבוצע בניתוח, מבוצע כיום באמצעות לייזר כטיפול מרפאתי שאינו דורש אשפוז. הרופא יוצר פתח שדרכו יוכלו להתאזן הלחצים בעין על-ידי פתח זרימה נוסף בין שני מדורים שונים בתוך העין.
חשוב לציין כי טיפול לייזר זה מתאים רק לסוגי גלאוקומה מסוימים מאוד, המכונים גלאוקומה של זווית-צרה, ואין הם מתאימים כלל לשאר סוגי הגלאוקומה. תפקידו של רופא העיניים שלכם הוא לאבחן ולהחליט אילו מתוך עשרות טיפולים אפשריים לגלאוקומה מתאימים לכם. התאמת הטיפול הינה תהליך כה ספציפי ששכיח כי עין ימין של חולה מסוים תקבל טיפול שונה לחלוטין מזו שתינתן לעין שמאל; זהו בעצם המדע והאומנות של טיפול בגלאוקומה, ולכן במקרים של אי-וודאות יש תמיד מקום לשקול להיוועץ בעוד רופא המתמחה בגלאוקומה במסגרת של חוות דעת נוספת.

ובכן, מטרתו של הטיפול המבוצע במהלך התקף חריף של גלאוקומה של זווית-סגורה הינו שחרור החסימה והורדת הלחץ. אולם, אז נשאלת השאלה מה יעלה בגורלה של העין השניה? מסתבר שמחקרים רבים הראו שהסיכון של העין השנייה לפתח אף היא התקף שכזה במהלך חייו של החולה הינו מעל 50%. בפני החולה עומדות, לכן, מספר אפשרויות. אפשרות אחת הינה לחכות להופעת ההתקף בעין השניה, ואז לטפל שוב כפי שטופלה העין הראשונה. אפשרות נוספת הינה להציע לו טיפול בלייזר (אירידוטומי) כעת, במטרה למנוע את הופעת ההתקף העתידי בעין השנייה. ואכן, על ידי ביצוע טיפול לייזר מונע ניתן להפחית את הסיכון להופעת התקף שכזה ממעל 50%, לסיכון של אחוזים בודדים. סביר כי כל מי שחווה התקף שכזה יעדיף לשקול את האפשרות השנייה, שמשמעותה טיפול לייזר מניעתי לעין הבריאה.

נעבור כעת לשאלתי הבאה, הקשה יותר: מה הייתם מציעים לאדם שרופא העיניים שלו איבחן במהלך בדיקה שגרתית מצב של זווית-צרה, עם סיכון משמעותי להופעת התקף בשלב כלשהו בעתיד? האם עדיף לאדם להשלים עם הסיכון שבשלב כלשהו בעתיד יתכן ויופיע התקף, או אולי עדיף לו לעבור טיפול לייזר מניעתי? התשובה לשאלה זאת תלויה, לדעתי, באחוז הסיכון להופעת התקף בעתיד. להבהרת דברי אשתמש בדוגמה הבאה: אם הסיכון מוערך ב- 1% הרי רוב האנשים היו מוותרים בשמחה על טיפול לייזר מניעתי. אולם אילו הסיכון היה מוערך ב- 90%, הרי כל בר דעת היה מעדיף את הטיפול המונע, על-פני התקף חריף ומסוכן שמשול מבחינת עוצמתו ל: “התקף-לב של העין”. אם כך, ההחלטה אם להציע לעין מסוימת טיפול לייזר מונע קשורה במידה רבה במידת הסיכון לפתח התקף עתידי, וזה תלוי במידה רבה במידת ההיצרות של הזווית ובגורמים נוספים המוערכים במהלך הבדיקה.

רופא העיניים מסוגל, במהלך בדיקת העיניים, להתרשם ממידת ההיצרות של הזווית, ומתוך כך להעריך האם מדובר בעין בסיכון להופעת התקף חריף בעתיד. מומחה הגלאוקומה שאליו תופנה יבדוק אותך בקפדנות, ובאופן ספציפי לבעיה זאת, וכמובן יפעיל את ניסיונו ושיקול דעתו כדי להעריך האם מידת הסיכון להתקף חריף מצדיקה טיפול לייזר מניעתי, הנקרא אירידוטומי, או אם הסיכון נמוך מדי בכדי להצדיק טיפול שכזה. במידה וההחלטה קשה (כפי שיכול לקרות במקרים רבים) או במידה והחולה מהסס להסכים לטיפול לייזר בעין שהינה בסך-הכל בריאה, ניתן תמיד לפנות לחוות דעת נוספת. במידה וההיצרות אינה קריטית, הרופא יכול לעיתים להמליץ למטופל לחשוב על כך מספר שבועות ולחזור לביקורת כדי להמשיך לשקול את האפשרויות השונות, מתוך מטרה להגיע להחלטה הנכונה ביותר עבור אותו הנבדק.