(Alphagan)

מה התרופה עושה:
אלפאגן מורידה את הלחץ התוך עיני על-ידי הקטנת הפרשת הנוזל לעין וגם על-ידי הגברת הניקוז (יציאת הנוזל מהעין). מכיוון שפחות נוזל תוך-עיני נוצר, ויותר נוזל מופרש החוצה, הלחץ בתוך העין יורד.
כיצד לוקחים את התרופה:
טיפה אחת, פעמיים ביום (בוקר וערב). במקרים מסויימים התרופה תינתן 3 פעמים ביום.
מהן היתרונות של תרופה זאת:
מיעוט תופעות-לוואי גופניות (אך ריבוי תופעות לוואי מקומיות של פני-שטח העין).
לאיזו משפחת תרופות שייכת תרופה זאת:
אגוניסטים מסוג אלפה (alpha agonists).
מהן תופעות הלוואי:
עלולים להיגרם יובש בפה, תשישות, ואודם בעיניים כתוצאה מאלרגיה. במידה ומתפתחת אלרגיה בעין יש צורך להפסיק את השימוש בתרופה, לפנות לרופא העיניים. תגובות אלרגיות מאלפגן יכולות להתבטא באודם בעיניים, גרד, כאב ורגישות, נפיחות בעפעפיים וכן אדמומיות ויצירת קרום על עור העפעף התחתון. מה שמאפיין את האלרגיה של אלפגן זה שהיא לא בהכרח מתחילה מייד עם השימוש בטיפות, אלא יכולה להופיע לראשונה 6-12 חודשים לאחר התחלת הטיפול (בממוצע כ- 9 חודשים ויותר לאחר התחלת הטיפול). כאשר האלרגיה מופיעה, חולים רבים, ובצדק, לא יקשרו את תופעות האלרגיה עם טיפה שהם נוטלים כבר חודשים רבים, ולכן שכיח שאלרגיה זאת מטופלת תקופה ארוכה בתרופות אנטיביוטיות במחשבה שמדובר בזיהום חיידקי, עד שמתברר שהאודם, הנפיחות, הגרד וההפרשות מקורן בעצם בתגובה אלרגית.

אינפורמציה נוספת:
טיפות עיניים מקבוצה זו אושרו לשימוש בטיפול בגלאוקומה לפני מספר שנים.  טיפות אלו מפחיתות לחץ תוך-עיני על ידי הפחתת ייצור נוזל העין.  נמצא כי לאלפגן יש גם פעילות בהגדלת ניקוז נוזל העין.  בנוסף, בניסויים במעבדה העלו מספר חוקרים את האפשרות כי יש לתרופה זאת פעילות בהגנה על עצב הראיה, אולם אין תשובה חד-משמעית אם פעילות זאת אכן קיימת או לא. לעיתים תרופה זאת עלולה לגרום לגירוי העין (אודם וגירוד) ואלרגיה מקומית בעין לאחר מספר חודשי שימוש. ככל הנראה לטיפות אלו אין השפעות כלליות משמעותיות על הגוף למעט יובש בפה ועייפות אצל חלק מהמטופלים. במידה ומתפתחת אלרגיה בעין יהיה צורך להפסיק את השימוש בתרופה.