ניתוח טרבקולקטומיה (הנקרא גם טרבקולקטומי או בקיצור טראב) מבוצע בחולי גלאוקומה שמחלתם קשה יותר, ולכן הטיפול התרופתי לא מצליח לאזן את הלחץ התוך-עיני. לחילופין, ישנם מקרים שבהם הלחץ כל-כך גבוה שברור הן לרופא והן לחולה שטיפול תרופתי לבד לא יספיק. קבוצה שלישית של חולים הזקוקים לניתוח הינם אותם חולים שבהם, למרות שהלחץ אינו כה גבוה, הנזק ממחלת הגלאוקומה ממשיך להתקדם, וברור שעיניים אלו זקוקות ללחץ נמוך במיוחד, שמצריך התערבות ניתוחית.
ניתוח זה נקרא גם ניתוח פילטרציה, כרית סינון, ניתוח סינון, ופילטר (ניתוח פילטר). במהלך הניתוח יוצר המנתח שסתום ביטחון, מעין פתח מילוט, שדרכו יכול עודף הנוזל שבתוך העין להשתחרר החוצה ולא להצטבר בתוך העין. ללא אותו שסתום הלחץ בעין הולך ועולה ועלול להגיע לערכים מסוכנים לעצב הראיה. ניתוח הטרבקולקטומיה הוא ניתוח מאוד עדין שנדרשת לו מומחיות כירורגית רבה, ולכן ברוב בתי החולים בעולם מבוצע ניתוח הטרבקולקטומיה על ידי מומחים לגלאוקומה שניתוח זה הוא עיקר עיסוקם.
כיצד אם כן מבצע המנתח את ניתוח הטרבקולקטומיה?
ובכן, מבלי להיכנס לפרטים הקטנים ולאנטומיה של השכבות השונות של העין, המנתח ייצור פתח קטן תחת מיקרוסקופ, באופן העדין ביותר, אשר שיאפשר לנוזל לצאת מהעין. הניתוח יוצר מעין “דלת סתרים”, או לחליפין, “שסתום ביטחון” כמו שיש בכל סיר לחץ. דרך אותו שסתום ביטחון יכול עודף הנוזל להשתחרר מהעין, אולם נוזל זה לא יטפטף מתוך העין החוצה (כמו דמעות) ולא ירטיב את העין או הלחי אלא ייספג בתוך העין, אולם בשכבה אחרת של העין באזור שבו קל יותר לעין לספוג את עודף הנוזל. לרוב, אחרי ניתוח גלאוקומה מוצלח העין תחזור בהדרגה תוך מספר שבועות למראה המקורי שלה, פחות או יותר. מיקום הניתוח הינו לרוב מאחורי העפעף העליון, ולכן רופא עיניים שיבדוק את הניתוח על מנת להתרשם אם איזור הניתוח תקין, ירים את העפעף העליון מעט כדי לחשוף את איזור הניתוח ולוודא שה”פילטר” אמנם פעיל ומתפקד.
ניתוח טרבקולקטומיה נמשך לרוב בסביבות חצי שעה ועד כשעה שבמהלכה החולה שוכב על הגב כשפניו כלפי מעלה על מיטת הניתוחים, כשהעין המנותחת מורדמת בטיפות או בזריקה. לרוב אין צורך בהרדמה כללית לניתוחי גלאוקומה, ולכן החולה ער בכל מהלך הניתוח, מקשיב ואפילו מקבל הוראות מהרופא המנתח למשל – “תסתכל קצת יותר למטה” או “תסתכלי קצת יותר ימינה”. חולים לעיתים שואלים אותי אם אין חשש שבמהלך הניתוח, עקב תזוזה שלהם “עלול להתקלקל הניתוח”. ובכן, אין מקום לחששות אלו מכיוון שבמהלך הניתוח הכל נמצא תחת שליטה של המנתח. אין חשש מעפעוף או מתזוזה מכיוון שהרופא ימקם מכשיר עדין ששומר את העפעפיים פתוחות ומונע מהחולה במהלך הניתוח למצמץ ולהפריע לעבודתו של המנתח. ניתוחי גלאוקומה עוברים בדרך כלל באופן חלק יחסית, במובן שהחולה לא סובל מכאבים משמעותיים או אי נוחות במהלך הניתוח או לאחריו. כמובן שמרגישים את המנתח עובד, ולעיתים תתכן הרגשת דקירה או צריבה, או אפשר להרגיש במעט כאב. אולם, חולים שחוו ניתוח גלאוקומה רובם ככולם מסכימים שניתן לעמוד בתחושות אי הנוחות שתיארתי, ורובם אפילו מציין לאחר הניתוח ש- “הניתוח בכלל לא היה נורא, מטריד או כואב כפי שחששו לפני כן”.
