גלאוקומה זו נקראת גם גלאוקומה עקב פיזור פיגמנט. מדובר על הפיגמנט הטבעי שדבוק לקשתית- החלק בתוך העין שקובע את צבע העין. בעיניים רגילות הפיגמנט מחובר לרקמה ולכן איננו יוצר בעיות כלשהן. בסוג גלאוקומה זאת הפיגמנט משתפשף מהקשתית ומתערבב בנוזל התוך-עיני, ומשם הוא עובר לדרכי הניקוז של העין ולאט לאט סותם אותן. לכן על פני שנים ארוכות נוצרת “סתימה” בניקוז (בדיוק כמו סתימה בכיור המטבח) והלחץ בתוך העין מתחיל לעלות.

גלאוקומה זאת מאופיינת בהתחלה בגיל צעיר- שנות העשרים, יותר שכיחה בגברים, ושכיחה בעיניים עם קוצר ראיה (מיופיה) נמוכה. היא מתאפיינת בקפיצות גבוהות של הלחץ, עד 30 ואפילו 40, קפיצות שבאות והולכות. באופן שכיח קפיצות אלו קשורות לפעילות גופנית ובעיקר למצבים שבהם העין חשופה לזעזועים, למשל בריצה, משחק טניס וכו’, ופחות למשל בשחיה.

חשוב לציין שמעבר למאפיינים של גיל וסוג המשקפיים שמרכיב המטופל, האבחנה של סוג גלאוקומה זאת קשור לממצאים מיקרוסקופיים שרופא העיניים רואה בעין, במהלך בדיקת המטופל בעזרת מנורת סדק (המכשיר שנמצא בין הרופא למטופל במהלך בדיקת עיניים. בבדיקה מתרשם הרופא מפיגמנט שמפוזר בעין וששקע על רקמות שונות בצורה אופיינית למחלה זו.

מה עושים? כמומחה גלאוקומה התשובה היא: מטפלים בדיוק כמו שעושים לגבי כל גלאוקומה אחרת, מנסים להפחית את הלחץ באמצעות טיפות ולייזר, ואם זה לא מספיק שוקלים ניתוח.

אם כן, למה חשוב בכלל להפריד את סוגי הגלאוקומה השונים? ראשית כי גלאוקומות שונות מופיעות בגילאים שונים, בצורות הופעה שונות ועם מידת סיכון שונה בין אדם לאדם. שנית, לכל סוג גלאוקומה ישנם פתרונות וטיפולים מעט שונים שמותאמים לגלאוקומה הספציפית שממנה סובל המטופל.

לסיכום, גבר צעיר שמרכיב משקפיים במספר מינוס 3 (קצר ראיה), שמגיע לרופא עם לחצים גבוהים, למשל 35 (לרוב באחת העיניים אם כי יכול להיות גם בשתיהן), לא יפתיע את הרופא אם יגלה שמדובר בגלאוקומה של פיזור פיגמנט