לחץ תוך-עיני גבוה

אין ספק שיתר לחץ תוך-עיני הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתפתחות נזק מגלאוקומה לעצב-הראיה. עם זאת יש לזכור שפחות ממחצית מהאנשים שיש להם לחץ תוך-עיני מוגבר חולים בגלאוקומה, ואילו כרבע מהאנשים המפתחים גלאוקומה אינם בעלי לחץ תוך-עיני מוגבר כלל. מכך ניתן ללמוד כי לחץ תוך-עיני גבוה אינו הסיבה היחידה להיווצרות המחלה.

גיל

נמצא כי הסיכון לפתח לחץ תוך-עיני מוגבר, אשר גורם לגלאוקומה, עולה בצורה משמעותית מעל גיל 40. כידוע, מנגנונים שונים בגוף נחלשים עם הגיל (למשל: זיכרון, כוח פיזי, גמישות, וכו’) ושינויים אלו מתבטאים גם בירידה ביכולת הניקוז של נוזל העין ומנגד גם בירידה קלה ביכולת להפריש את נוזל העין. בדרך כלל שני תהליכים הפוכים אלו מאזנים אחד את השני, כך שהלחץ התוך-עיני אינו מושפע (מכיוון שגם ההפרשה וגם הניקוז פוחתים במידה דומה עם הגיל). אולם, ישנם מקרים לא מעטים בהם הפגיעה ביכולת הניקוז משמעותית הרבה יותר וכתוצאה מכך נגרמת עליה בלחץ התוך-עיני. פגיעה זו ביכולת הניקוז של העין המתקדמת עם הגיל מסבירה מדוע מקרי הגלאוקומה שכיחים יותר עם העלייה בגיל.

היסטוריה משפחתית

נמצא שישנן משפחות בהן מספר חולי הגלאוקומה גדול מאשר במשפחות אחרות ולכן, אם יש לאדם קרובי משפחה הסובלים מגלאוקומה, הסיכוי שלו לפתח את המחלה גבוה יותר. עם זאת, לא נדירים כלל מקרים של אנשים אשר הם היחידים במשפחתם הסובלים מגלאוקומה, ומנגד, במשפחות בהם ישנם מספר בני-משפחה חולים קיימים גם בני-משפחה אחרים בריאים לחלוטין.

מוצא

נמצא כי לחלק מהאנשים ממוצא אפריקאי סיכוי גדול יותר ללקות בגלאוקומה מאשר לאנשים ממוצאים אחרים. הדבר נובע משתי סיבות: ראשית, לחלק מהאנשים ממוצא אפריקאי יש לחצים תוך-עיניים גבוהים יותר, וקיימת גם נטייה, באוכלוסייה זו, לפתח יתר לחץ תוך-עיני בגיל צעיר יותר יחסית לאנשים ממוצא אירופאי, מהמזרח התיכון או ממוצא אסייתי. שנית, גם אם נשווה אנשים בעלי אותה רמה של לחץ תוך-עיני, נמצא שאנשים ממוצא אפריקאי נוטים לפתח נזקים לעצב-הראייה בשכיחות גבוהה יותר ביחס לאחרים. עד כמה שידוע כיום, לא נמצאה שכיחות-יתר של מחלה זו באוכלוסיה היהודית, ואין הבדל בשכיחות המחלה בין יהודים לפי ארץ המוצא.

מין

נשים נמצאות בסיכון מעט גבוה יותר (מאשר גברים) לחלות בגלאוקומה מסוג זווית-פתוחה, וסיכון מוגבר באופן ניכר (פי 2-3) לחלות במחלה של גלאוקומה מסוג זווית-סגורה. על ההבדל בין גלאוקומה של זווית-פתוחה לזו של זווית-סגורה נדבר בהמשך.

קוצר-ראיה (מיופייה)

למרות שאין הבדלים בלחץ התוך-עיני בין קצרי-ראיה (מיופייה), רחוקי-ראיה (היפראופיה) וכאלו שאינם זקוקים למשקפיים, נמצא שבקרב רחוקי-ראיה ישנו סוג גלאוקומה מסוים (גלאוקומה של זווית-סגורה) השכיח, באופן משמעותי, יותר מאשר בשתי הקבוצות האחרות. מאידך, קצרי-ראיה רגישים יותר ללחץ תוך-עיני גבוה, כלומר, אם לקצר-ראיה ואדם שאינו קצר-ראייה יש את אותה רמה מוגברת של לחץ תוך-עיני, יש לקצר-הראייה סיכוי גבוה מעט יותר לפתח גלאוקומה.

בעיות במערכת זרימת הדם

נמצא כי אנשים הסובלים מבעיות של זרימת דם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח גלאוקומה. כמו כן, בקרב חולי הגלאוקומה, יש ריבוי יחסי של אנשים הסובלים מבעיות שונות הקשורות לזרימת דם. בעיות הקשורות לזרימת דם כוללות כאבי-ראש מסוג מיגרנות, יתר לחץ-דם, תת לחץ-דם, בעיות זרימת דם לאצבעות הידיים והרגליים, סוכרת, מחלות כלי-דם ומחלות לב.
חשוב לציין כי באדם שלו עין אחת שעברה התקף חריף, נמצאת העין השנייה בסיכון גבוה מאוד לפתח אף היא התקף דומה בזמן כלשהו, בלתי-ידוע, בעתיד. לכן נמליץ לאנשים אלו לבצע טיפול לייזר מניעתי בעין השנייה במטרה למנוע התפתחות התקף עתידי. מקובל להציע טיפול מניעתי בשתי העיניים גם לאותם אנשים שאובחנו כבעלי זווית כה צרה במידה המחשידה לאפשרות בעתיד של הופעת התקף חריף של גלאוקומה מסוג זווית-סגורה.

האם ניתן לשנות את אורח החיים כדי להקטין את הסכנה מגלאוקומה?

ניהול אורח חיים תקין, הכולל תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון ופעילות גופנית חשוב וחיוני לבריאות טובה. אולם אין הוכחות חד-משמעיות ממחקר רפואי שהופעת הגלאוקומה או התקדמותה מושפעים באופן ישיר מאורח החיים שהחולים מקיימים.  כלומר, אף כי עודף משקל, עישון, שתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים וחיים מלאי מתח וחסרי פעילות גופנית הינם, לכל הדעות, הרסניים לגוף בכללותו, הרי שבהקשר לגלאוקומה אין הוכחות חד-משמעיות כי פעילויות אלו הקשורות לאורח החיים משפיעות על התקדמות המחלה.  בנוסף, חשוב לציין כי עבודה מול מחשב, קריאה בחושך או אי-הרכבת משקפיים אינם גורמים לגלאוקומה או מחמירים את מצבה.  חולים רבים מוטרדים מפעילויות אלו, וחשוב להדגיש כי אין שום מניעה לקרוא, לעבוד מול מחשב שעות ארוכות, או להרכיב (או לחליפין לא להרכיב) משקפיים, גם כאשר סובלים מגלאוקומה קשה.  המלצה הגיונית לחולים בכל הקשור לגלאוקומה היא לחיות חיים מלאים ושלמים, להקפיד ליטול את התרופות, להקפיד על מעקב מסודר ועקבי של רופא העיניים וכן על ביצוע בדיקות העזר אליהם תשלחו מדי פעם בפעם (כגון בדיקת שדה-ראיה).  על ידי ביצוע פעולות פשוטות אלו מקטין החולה עד כמה שניתן את הסיכון שראייתו בעתיד תיפגע.

סיכום ואינפורמציה נוספת

גלאוקומה הינה מחלה שכיחה המופיעה לרוב מעל גיל 40, כאשר שכיחות המחלה עולה עם הגיל. הסטטיסטיקה מורה כי מעל גיל 40, 2%-4% מהאוכלוסייה עלולים לחלות במחלה, ואילו בגיל 90 שכיחותה מגיע עד כדי 10% מהאוכלוסייה. אם נוסיף למידע הסטטיסטי את העובדה שהמחלה לרוב אינה מורגשת (ועל כן נקראת בשפה עממית “הגנב השקט של הראייה”), לא יקשה להבין מדוע במדינות המפותחות (כגון ארה”ב וישראל) נמצא כי על כל חולה גלאוקומה מאובחן מצוי אדם נוסף הסובל מגלאוקומה אך אינו מודע לקיומה.
עקב כך, מומלץ כי אותם אנשים שלהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אב, אם, אח, אחות) הידועים כסובלים מגלאוקומה, יבצעו בהגיעם לגיל 40 בדיקת עיניים שגרתית, כדי לשלול מציאות גלאוקומה ומחלות עיניים אחרות הקשורות בגיל, כגון קטרקט וניוון של הרשתית. ואכן, המלצת איגוד רופאי העיניים היא לבצע בדיקות שגרתיות מעל לגיל 40. חשוב לציין כי מאז החלת חוק הבריאות זכאים כל אזרחי ישראל לבצע בדיקת רופא העיניים דרך קופת-החולים שלהם. מאחר שקשה להניח כי כלל אזרחי ישראל ייפנו מיד לרופא העיניים שלהם לבצע בדיקה שגרתית, גם אם אין להם כל תלונות הקשורות לעיניים או לראיה, מומלץ כי קודם כל יבצעו אנשים הנמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בגלאוקומה את בדיקות לכן יש צורך להגדיר מי האנשים בסיכון שכדאי במיוחד להמליץ להם על בדיקות אלו.
גורמי הסיכון לחלות בגלאוקומה כוללים בראש ובראשונה גיל והמצאות המחלה בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אב, אם, אח, אחות). בשל כך, אני ממליץ לכל בן משפחה מדרגה ראשונה של חולה גלאוקומה, שעבר את גיל 40, לפנות לרופא-עיניים בקופת חולים כדי לעבור בדיקת עיניים יסודית שמטרתה לשלול (או לגלות) גלאוקומה ומחלות עיניים אחרות.
קיימים גורמי סיכון נוספים המעלים במעט את הסיכון לחלות במחלה. בין הגורמים: סכרת, יתר לחץ דם, הפרעות בפעילות בלוטת התריס, מיופיה (קוצר ראיה), וניתוחי עיניים בעבר.
באיזו שכיחות מומלץ להיבדק על ידי רופא עיניים? תשובתי היא כי השלב החיוני הוא ליזום ביקור ראשון אצל רופא העיניים. שלב זה תלוי אך ורק בחולה עצמו וייתכן כי בביקור הראשון יחליט הרופא להפנותך לבדיקות נוספות. המלצה על תכיפות הביקורים הבאים תינתן לך בהתאם לגורמי הסיכון והממצאים שימצאו בבדיקה הראשונה.

לסיכום, חשוב לזכור כי ישנן מחלות עיניים הניתנות לאבחון ולטיפול גם לפני שהחולה חש בסימפטום כלשהו. גלאוקומה הינה אחת ממחלות אלו, שחשוב לשלול (או לגלות) את קיומה. רופא העיניים שלך יוודא גם אם קיימת התחלה של קטרקט או נזק למרכז הראייה ברשתית וכן יבדוק את תקינות הקרנית.