הרגשה של אי-נוחות ותחושת חול או “גוף-זר” בעיניים עשויה לנבוע ממצב הנקרא יובש בעיניים, יובש שניתן לטיפול על ידי טיפול תרופתי בטיפות.  פרק זה יעסוק בכל מה 

יובש בעיניים הינו מצב שבו פני שטח העין (בעיקר פני הקרנית) אינם מצופים בשכבה שומנית-נוזלית מספקת כדי לשמור על לחות קבועה. במצב הטבעי, הבריא, ישנן בלוטות הפרשה זעירות המפרישות שומנים, ולצידן בלוטות דמעות המפרישות נוזל. תפקיד הנוזל הינו להרטיב את פני שטח העין, ואילו השומן משמש ליצירת קרום שומני על-פני הנוזל (בדומה לשכבת השומן הצפה על-פני מרק עוף) השומר על הנוזל מפני התאיידות. כאשר השכבה השומנית אינה קימת, העין תתייבש גם אם כמות הדמעות תקינה, וההיפך נכון אף הוא: ללא ההפרשה המימית לא יספיקו השומנים כדי להגן על העין מיובש.

אם כן, עין יבשה סובלת מכך שפני השטח שלה אינם מצופות באופן מיטבי בשכבת נוזל שומני (נוזל + שומן) וכתוצאה מכך התאים המצפים את הקרנית סובלים. יובש זה יתבטא בתחושת אי-נוחות בעיניים, לעיתים מלווה בתחושת גוף זר (תחושה של חול בעיניים), אודם קל, רצון לשפשף את העיניים, ודמעת מרובה. כן, בגלל יובש של העין בלוטת הדמעות תפריש בעודף, אך ללא המרכיב השומני נוזל זה לא יוכל לבצע את תפקידו כראוי. שימו לב, זאת איננה טעות, אנשים המתלוננים על עודף דמעות לעיתים יאובחנו שהם סובלים מיובש בעיניים.

תחושת היובש איננה קבועה לאורך כל היממה: היא מתגברת בימים חמים, ברוח, במזגן, ובעיקר בשעות של צפייה ממושכת בטלוויזיה, עבודה מול מחשב או במהלך קריאה ממושכת, וזאת מכיוון שכאשר אנו מרוכזים, אנו ממצמצים פחות, והמצמוץ חיוני כדי לפזר את הדמעות על-פני העין. בקיץ כמובן היובש מורגש יותר.

כיצד מטפלים ביובש? קיימים תחליפי דמעות רבים המשמשים כדי להחליף את החוסר הקיים באופן טבעי. הם קיימים גם כטיפות וגם כמשחה. ככלל: טיפות משמשות במשך היום, ואילו משחה לפני השינה וגם במצבים של יובש קשה במיוחד. קיימים תכשירים רבים בשוק (מעל 10 סוגים שונים), המיוצרים על-ידי חברות שונות, והם אינם דורשים מרשם רופא, כך שניתן להיכנס לכל בית-מרקחת ולקנותם. מטופלים רבים שואלים אותי מיהו התכשיר המומלץ ביותר לטיפול ביובש? תשובתי היא כי צריך פשוט לנסות סוגים שונים עד שמוצאים את התכשיר שיעיל וגם נעים לעין, בדיוק כפי שכל אחד מכם מצא באיזו משחת שיניים ובאיזה שמפו אתם מעדיפים להשתמש.

ככלל, יובש אינו מסוכן לעין, וגם בהעדר כל טיפול הוא לרוב אינו פוגע משמעותית בעין. לכן החולים שבטיפולי לומדים כי הטיפות (ו/או המשחה) ליובש נלקחים כדי לחוש טוב יותר, וכדי שהעין תהיה נעימה יותר, ולא בגלל שהטיפול נחוץ לבריאותם. (קיים גם סוג יובש קשה הרבה יותר, שהוא כן מסוכן לעין ולראיה, אך הוא נדיר מאוד, ומתרחש בהקשר למחלות קשות כגון השתלת מח-עצם, מחלות ריאומטיות קשות, טיפולי הקרנה וכוויות כימיות קשות של העין. אולם, אותם חולים בודדים השייכים לקבוצת מחלות קשות אלו יודעים על-כך שמצב העיניים שלהם קשה ודורש טיפול מיוחד ואינטנסיבי גם ליובש.)

לסיכום, אם כן, יובש בעיניים הינו מצב מציק, אך לרוב אינו מסוכן כלל, שבו יש חוסר של נוזל או שומן המצפים באופן טבעי את פני שטח העין. כתוצאה מכך מתפתח יובש המתבטא בתחושת חול בעיניים, אי-נוחות, אודם ולעיתים דמעת. הטיפול הינו טפטוף של טיפות דמעות מלאכותיות שניתן לקנות ללא מרשם רופא בכל בית מרקחת. ככלל אין חשש לטפטף כמה טיפות שתחפצו, מכיוון שלא יגרם שום נזק לעין מטיפול אינטנסיבי או עודף בדמעות מלאכותיות. הטיפול ביובש מקל על התלונות, והינו קל ונוח לשימוש. אולם הוא אינו מבריא את העין, אלא יש צורך להמשיך להשתמש בטיפול באופן כרוני (ממושך).

הערה אחרונה לסיום: לעיתים מטופל שאובחן כסובל מיובש יתחיל בטיפול מסודר ועקבי של דמעות מלאכותיות, אך לא יחוש בהטבה כלשהי. אם גם הגברת הטיפול (טפטוף של יותר טיפות במשך היום) לא יביא לשיפור כלשהו, ישנה אפשרות שהתלונות שמהם הוא/היא סובלים נובעים מבעיה נוספת, או אחרת. במקרים אלו כדאי לשקול לחזור לרופא העיניים כדי לעבור בדיקה חוזרת. אולי ימצא הרופא ממצאים נוספים שיכוונו לאבחנה נוספת הדורשת תוספת טיפול. הערה זו חשובה מכיוון שיובש הינו אבחנה שכיחה מאוד, ולעיתים מתחתיה “מתחבאת” אבחנה נוספת הדורשת טיפול נוסף כדי לשפר את התלונות ואת אי-הנוחות בעיניים.