למי שעבר ניתוח קטרקט מוצלח, שאלה זו תישמע ברורה מאליה, אפילו תמוהה: בשביל לראות. אתחיל במספר עובדות: ניתוח קטרקט הינו הניתוח השכיח ביותר בעולם, ואחד הניתוחים עם אחוז הסיבוכים הנמוך ביותר. מעניין לומר שהניתוח היחיד “שמאיים” על מקומו הראשון של ניתוח הקטרקט כניתוח השכיח ביותר הינו ניתוח “הסרת המשקפיים”, שגם הוא נחשב לניתוח בטוח עם […]
למה לעבור ניתוח קטרקט Read More »
התשובה הקצרה היא לא!, מכיוון שאין בקופסית האחורית (שממנה מנקים את העכירות) כל סיבי כאב. התשובה הארוכה: במהלך פרוצדורת הלייזר מניחים עדשת מגע על העין, לאחר הרדמת העין, ופעולה זו עשויה להיות מעט לא נוחה, בגלל שהעדשת מגע מוחדרת לעין. אולם בגלל ההרדמה המקומית לא יווצר כאב, רק אי נוחות “שמשהו נמצא בעין”. במהלך הלייזר
האם לייזר לקטרקט משני (קפסולוטומיה) כואב Read More »
קטרקט הינו מצב שכיח, המופיע לרוב החל מגיל 60-65, ושכיח מאוד בשנות השבעים והשמונים. הופעת קטרקט הינו מצב שבו העדשה הטבעית שיש בעין שלנו (העדשה שאנחנו נולדים איתה), מחליפה את צבעה לאט-לאט, משקופה (כמו מים) לעכורה (כמו חלב). בעוד שדרך עדשה שקופה ניתן לראות בבהירות ובחדות, הרי ברגע שהעדשה הופכת לעכורה אין אפשרות לראות דרכה,
מטופלים הפונים אליי בתלונה של ירידה בראיה עוברים במרפאתי סדרת בדיקות מקיפה במטרה לאבחן ביסודיות את הסיבה לירידה בראיה. קיימות סיבות אפשריות רבות כגון קטרקט, דימום בעין, מחלת רשתית, גלאוקומה, מחלת קרנית, דלקת תוך-עינית ומחלות עיניים רבות אחרות. אם בבדיקה יתברר כי הסיבה לטשטוש הראיה היא קטרקט אסביר לחולה מהן האופציות העומדות לרשותנו כדי לשפר
אילו בדיקות עוברים לפני ניתוח קטרקט Read More »
חולים רבים שואלים את רופא העיניים שלהם אם מדובר בניתוח קשה. התשובה היא: “תלוי עבור מי”. עבור הרופא המנתח זהו ניתוח עדין ומדויק הדורש ריכוז רב וניסיון, ולעומת זאת עבור החולה הניתוח פשוט למדי. המטופל שוכב על מיטת חדר-הניתוח ומחובר למוניטור הבודק את קצב הלב, הוא מקבל אספקת חמצן ופניו מכוסים בכיסוי המבטיח את סטריליות
קטרקט- האם מדובר בניתוח קשה? Read More »
במהלך ניתוח הקטרקט המנתח יוציא את העדשה הטבעית העכורה מהעין וישתיל עדשה תוך עינית מלאכותית במקומה. כיצד יוציא המנתח את העדשה העכורה (הקטרקט) מהעין? ישנן שתי גישות בסיסיות להוצאת העדשה העכורה מהעין, בשלמות, או פירורים פירורים (ראה איור). בשיטה הראשונה יבוצע חתך שיאפשר את הוצאת העדשה בשלמותה, חתך דרכו תושתל עדשה מלאכותית. בשיטה השנייה, במהלך
שתי שאלות שכיחות שאני נשאל על-ידי מטופלים הזקוקים לניתוח קטרקט הן: האם הניתוח כואב והאם הניתוח מסוכן. לגבי השאלה השנייה, כתבתי פרק באתר שבו תוכלו ללמוד על הסיכונים והסיבוכים של ניתוחי קטרקט. לגבי השאלה הראשונה, ‘האם הניתוח כואב’, תשובתי היא כי במהלך הניתוח אכן מרגישים את המנתח עובד ולעיתים ניתן גם לחוש בנגיעה, דקירה קלה
האם תחוש כאבים במהלך ניתוח קטרקט Read More »
מידי פעם, פונה אלי חולה המיועד לעבור ניתוח קטרקט, ושואל אותי אם אוכל לבצע את הניתוח עבורו ללא תפרים. במצב זה אני מחייך ומסביר שכבר שנים רבות הטכניקה שלי בניתוחי קטרקט אינה כוללת שימוש בתפרים במהלך הניתוח. גם מנתחי הקטרקט האחרים כיום, לרוב לא משאירים תפרים בסיום הניתוח למעט מקרים יוצאי דופן עליהם אפרט בהמשך.
האם משתמשים בתפרים בניתוחי קטרקט Read More »
ניתוח הקטרקט הינו אם כן אחד הניתוחים השכיחים ביותר כיום, ובעל רמת בטיחות גבוהה יחסית, בהשוואה לסוגי ניתוח אחרים. בסדרות גדולות של מאות אלפי ניתוחי קטרקט חושב הסיכוי הממוצע לכך שבעין שהינה בריאה (פרט לקטרקט) יתפתחו בזמן, או בעקבות, הניתוח בעיה או סיבוך כלשהם. נמצא כי ישנו, קרוב לוודאי, פחות מ 5% סיכויים שתופיע בעיה
מהם הסיכונים והסיבוכים העלולים לקרות בניתוח קטרקט Read More »
מייד עם סיום ניתוח הגלאוקומה או ניתוח הקטרקט, הרופא המנתח יעדכן את החולה כי הניתוח הסתיים בהצלחה. בעזרת האחות, החולה המנותח יצא מחדר הניתוח, ויעבור לחדר שבו ישהה כשעה בהשגחה. כאשר המנותח מרגיש שחזר לאיתנו, ובמידה והניתוח מבוצע במסגרת אשפוז-יום (כפי שקורה כיום ברוב המקרים), המנותח ישוחרר לביתו עם הוראות מתאימות. במידה והמטופל בחר או
מה יקרה אחרי הניתוח Read More »
